לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


No digging, no shit.

כינוי:  Elvenking

בן: 36





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ביי ביי שלב א'


החיים זורמים.

סיימנו שלב א' בקורס, במבחן מעצבן של 4 ימי ישיבה מול מחשב.

לפחות "צ'יפרו" אותנו ברבעוש חלקי, שדווקא בא בזמן. מעכשיו עד סוף הקורס, רק שו"שים, כמו שעון.

אפשר להגיד שעברנו את החלק המלחיץ של הקורס, והשאר, בלי נדר, אמור לעבור די בסבבה.

עד מתי, ספט' 07?

לעע, כשאתה יודע שאתה יוצא מהצבא בספטמבר 2013, אתה פשוט מפסיק לספור...

 

*/*/*/*/*/*/*/

 

חשבתי על משהו לפני כמה ימים -

בצבא מאבדים קשר עם כל האנשים שלא הוגדרו קודם במילה "חברים טובים"...

דווקא זה די לגיטימי, אין עכשיו זמן להרבה מאוד דברים שיכולת להספיק בזמן הבצפר,

ובזמן שנותר - מנסים להיות עם החברים הכי קרובים, כך שהאחרים נמוגים להם כל אחד בחייו הפרטיים.

 

עם כל זאת, עדיין לא נעים קצת שהתעלמתי (לא באשמתי) מאנשים שרצו לשמור על קשר... נראה לי צריך לתקן את הנזק מתישהו.

 

*/*/*/*/*/*/*/

 

ולסיום, משהו מצחיק - קטע שהיה באחד הבלוגים בתפוז, (כשחיפשתי למי לתת קרדיט (זכויות יוצרים וזה), גיליתי שהקטע קיים אינספור פעמים באינטרנט, ככה שלך תדע מי המקור - אז הנה - קרדיט למי שזה לא יהיה).

 

בחור דתי צעיר נשלח לעבוד בפריז
ואחד הדברים הראשונים שהוא עשה היה לגשת לחנות למוצרי נשים כדי לשלוח לאהובתו מתנה
כיוון שאהובתו היא נערה צנועה מבית מסורתי הוא בחר בזוג כפפות כמתנה
המוכרת שלא הייתה מנוסה לקחה את ההזמנה כדי לעטוף והתבלבלה בין חבילות אחרות שהיו שם ..
היא מסרה לבחור חבילה אחרת שבה היו ארוזים זוג תחתוני נשים סקסיים במיוחד
הבחור לקח את החבילה צרף אליה מכתב ושלח אותה בדואר לאהובתו במכתב היה כתוב:
פריז 24 בנובמבר ‎ 2002
אהובתי, רק הגעתי וכבר נזכרתי בך. רצתי לקנות מתנה שתביע את אהבתי אליך.
על אף שאני יודע שאת לא רגילה להשתמש בפריט זה החלטתי שהוא יכול להתאים לך מאוד.
ביקשתי מהמוכרת להראות לי איך זה נראה עליה והיא הסכימה. ראיתי אותה עם ובלי ומצא חן בעיני המתנה.
על אף שיכול להיות שהיא קצת גדולה למידה שלך ככה עדיף, כי אז קל יותר להכניס את הידיים והאצבעות יכולות לנוע יותר בחופשיות.
המוכרת אמרה גם שכדי לשמור אותן יותר טוב יש להפוך ולשים טלק כדי למנוע את הריחות הלא נעימים.
המתנה הזאת מכוונת כדי שכשאגיע בחזרה אוכל לבקש את מה שנמצא בתוכן.
ואז אוכל להכניס את מה שאת כל כך רוצה ממני.
נ.ב. אל תחכי שאגיע בשביל ללבוש אותן.
אדרבא, תשוויצי לפני כל החברים שלך שידעו עד כמה אני רוצה אותך.
מצפה כבר לראות אותן עליך.
באהבה.
 
*/*/*/*/*/*/*/
 
סופ"ש נעים לכולם.

 



 

נכתב על ידי Elvenking , 23/11/2007 17:56   בקטגוריות צבא, שגרה  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אז מה קורה בימים אלה?


חודשיים לא עידכנתי, ואני סובל מרגשי אשמה.... ;-(   סתאאאם!

לא שאני ממש רואה נחיצות מיוחדת לעדכן פה, אבל בכל זאת, למען הרקורד.

 

אז... אני כבר חודש וחצי בצבא. קורס תכנות של חצי שנה בבסמ"ח, ואז עוד 5 וחצי שנים של שירות...

הקורס הופך להיות סביל יותר מיום ליום. מתרגלים לשעות, ללחץ. חוזר הביתה ב- 10 ורבע, יוצא מהבית ב- 6 וחצי בבוקר, וחוזר חלילה, (אפשר להגיד שאני חוזר ליליות...). מה שטוב, זה שאין שמירות, ואין סגירות, (אנחנו צעירים שעוד לא עברו טירונות, לכן אפח'ד לא באמת יתן לנו להיות עם נשק...), אבל לגבי כל השאר, זה צבא רגיל, רק טיפה יותר נורמלי, כי אין מפקדים ערסים שנטפלים אליך כי בא להם.   

הימים בקורס עוברים ממש מהר. לפעמים אני יושב בתחנה בלילה, מחכה לאוטובוס, ומהרהר בעובדה שרק היום בבוקר ישבתי בתחנה ליד הבית כדי לנסוע לבסיס, וזה נראה כאילו התרחש לפני שעה מקסימום.

גם על האווירה אני לא יכול להתלונן, יש אנשים טובים, יש אנשים פחות טובים, יש אנשים מעניינים, יש אנשים פחות, יש סטלנים, יש פחות, אבל אף שיעור או תרגול לא עובר בשעמום, כי תמיד יש מישהו שישחיל איזו יציאה, שתגרום לכיתה להיקרע מצחוק.

בקיצור, הלוואי עלי שגם שאר השירות יעבור ככה, בדיוק כמו עכשיו =)

 


(צולם אתמול, בדרך לביקור קצר בבית של ולאד)

 

ו*-*ו-*-ו*ו-*-ו*ו-*-ו*ו-*-ו*ו-*-ו*ו-*-ו*ו-*-ו*ו-*-ו

 

לפני שבועיים היינו בהופעה של נייטוויש. הופעה מצויינת מכל הבחינות. מילאו את רוב האולם של האנגר 11 (וזה אולם ממש לא קטן). הופעה של שעתיים וקצת, שלפי דעתי, שווה את כל 200 השקלים שבוזבזו עליה. הסולנית החדשה נתנה הופעה טובה יותר משהיה מצופה ממנה, יחסית להופעה ראשונה שלהם בהרכב הזה. בקיצור, נהניתי מאוד, ואני חושב שגם כל האחרים שהיו איתי.

קצת תמונות פלאפון באיכות די ירודה, סתם למען ההמחשה:



(אנט, הסולנית החדשה) 

 





(קצת אקוסטי)

 



(וזו האחרונה, צילמתי גם את הקלידן באחת מהפעמים שהוא נראה כאילו הוא הולך לגמור על הקלידים מרוב הנאה...אהמ גיי אהמ... אבל זה יצא מטושטש לגמרי).

 

 

ובכן, יום טוב ושבוע טוב. עד העדכון הבא...(עוד חודשיים, או שלוש P= )

נכתב על ידי Elvenking , 20/10/2007 13:46   בקטגוריות שגרה, צבא, מוזיקה  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



צבא, נשף, פיזימתיקה ושיט אחר.


אז החלטתי סוף סוף להושיב את האחוריים שלי מול המסך הלבן של "עריכת בלוג", ולשפוך את קטעי החיים שהצטברו לי בראש, לפוסט אחד שלם, לתפארת מדינת ישראל.

 

נתחיל בחדשה טרייה מהיום - דחו לי את הגיוס!

כעת יש לי את כל הקיץ לעצמי, לנוח ולעבוד, ואני הופך לרכוש צה"ל רק ב- 9.9.07. בחצי השנה הראשונה אני לא אהיה רכוש צה"ל טיפוסי, אלא אחד מיוחד כזה, שוחר קד"צ מסכן, שקורע את התחת מ- 7 בבוקר עד 10 בערב בבסמ"ח ברמת-גן, ואז חוזר הביתה לישון, ואז שוב ב- 7 בבוקר בבסיס, וחוזר חלילה. כיף חיים, לא?

כל זה יסתיים כמובן ב- 9 במרץ של שנה הבאה, אז אני הופך להיות חייל לכל דבר: טירונות, ואז הצבה איפה שצה"ל יחליט. 3 שנים סדיר ואז עוד שנתיים וחצי קבע.

בקיצור, אני הולך לצבוע את החיים שלי בירוק למשך 6 שנים. בפעם הבאה שיראו אותי בתור אזרח חופשי, אני אהיה כבר בן 24 וחצי... מתסכל? בהחלט.

 

*

 

לפני שבוע בדיוק היה לנו את נשף סיום ביה"ס.

הגענו לביה"ס ב- 7 בערב, בשביל חלוקת תעודות גמר, ספרי מחזור ועוד איזה ספר שירים מוזר, שכלא שבח החליט לתת לנו בתור שי למזכרת, לרגל השחרור ("תקראו שירי א"י, זה אולי ישכיח מלבכם את השנים המרות שלכם פה").

לאחר מכן נתנו לנו בלונים בשלל צבעים (הכיתה שלנו קיבלה דווקא את הצבע הוורוד, נהדר...), וביקשו מאיתנו לעלות למגרש הספורט ולהפריח אותם שם. עכשיו הנה תמונה להמחשה, עד כמה מגוחך נראינו בחליפות, פנים רציניות, ו... בלונים ורודים!



מימין לשמאל: ולאד (Black Crow), איגור (Surface), אלכס, אני, קוסטיה. 

  

אחר כך הייתה הופעה בית-ספרית לא מרשימה בעליל. הרעיון נחמד, אבל יכלו לבצע את זה יותר טוב, ולשיר שירים יותר נורמליים, אבל חייב לציין שחלק מהמופיעים שיחקו מצויין, והיו כמה קטעים מצחיקים.

אחרי ההופעה הייתה לנו שהות של יותר משעה, לעשות מה שבא לנו, כי הנשף היה אמור להתחיל ב- 11 וחצי (ככה חשבנו לפחות), אז בזמן הזה הצטלמנו קצת:



מימין לשמאל למעלה: קטיה, אנה, בלה, ענת. למטה: קיריל ואני.

 

כשכבר הגענו לגבעתיים (שם היה לנו את הנשף), התברר שעוד לא מכניסים בכלל, וחיכינו בחוץ עד 1 בלילה כמעט.



מימין לשמאל: קטיה, סיוניה, ואני.



מימין לשמאל: אנה, בלה, אני, וקוסטיה.

 

לבסוף נכנסנו פנימה, לאולם, ואז התברר שבגלל שהגענו לשם בין האחרונים, אז אין מספיק מקומות לכולם, ככה שנאלצנו להצטופף 11 איש, בשולחן לשמונה. ניחא, היה לא רע. המוזיקה הייתה לא לרוחי (צפוי...), אבל זה נשף סיום אחרי הכל, ככה שניסיתי להינות מהמוזיקה המצוייה, בהצלחה יתרה, לדעתי. ה"מחשביסטים" של הכיתה שלנו, שישבו שולחן לידנו, השתכרו כאילו אין מחר, אפילו כאלה שפחות ציפיתי מהם לזה. טוב... אם התנהגות של כיתה י' ("אווו, יש וודקה, בואו נשתכר!!") ממש מוצאת חן בעיניהם, אז שיהיה להם בכיף... אני שתיתי בכמות מספקת כדי שאוכל להינות כמו שצריך, להשתחרר, לרקוד, והכל על ראש צלול.



אנחנו ליד השולחן, די בתחילת הלילה (התמונה לא משהו).

 



גם לרקוד מותר... (אני ואנה).

 

לפני 5 ככה, החגיגה הסתיימה, ועלה לנו רעיון בראש: "בואו ניסע לים לראות את הזריחה!", רבע שעה בערך עיכלנו את הרעיון, ומצאנו אותו נחמד למדי, עד שהגיעה ההארה: "הים נמצא במערב!!" XDDDDD LOL (זהו אחד הקטעים שבטח נזכור עוד זמן רב...)

וגם את הנשף נזכור ללא ספק, חוויה של פעם בחיים.

גם אני אזכור את הנשף מצויין, כי הוא גרם לי להבין משהו...

 

*

 

בגרויות.

היום הייתה המתכונת בפיזיקה, שלשום הבגרות במתמטיקה. לשניהם הייתה חרישה עצבנית יום לפניי. 

קיוויתי להיפטר ממתמטיקה סוף סוף, אז קיוויתי. יותר מ- 65 אני גם ככה לא אוציא במועד הזה, ועם הגשה של 82, מועד ב' מחכה לי (16 ביולי =\, אמצע הקיץ...).

מועד ב' באנגלית לעומת זאת, אני מקווה שלא אצטרך. ככה שאפשר להגיד שאני את האנגלית שלי כבר עשיתי, את האנגלית הבית-ספרית לפחות.

(אפרופו אנגלית - ראיתי הודעה בפורום אחד, של מישהי שהתלוננה שפסלו לה את הבגרות, בגלל שתפסו אותה בזמן שהיא השתמשה בפלא שלה לקבל תשובות באסמס... לשאלון A... קשה קשה. השאלות שם בסגנון "His name is Dani, What is his name?")

 

*

 

ותמונה אחרונה לסיום:

ביום של הבגרות במתמטיקה, הגענו לפני, כדי לעשות הפתעה לאליסה ולמסור לה את המתנות לכבוד היומולדת שלה, בצירוף ברכה שנראית בדיוק כמו שאלון בגרות במתמטיקה... D=

אז כאן מנסים לרצוח אותי עם המתנה =\



מימין לשמאל למעלה: קטיה, אליסה, אנה, אולג. למטה: קיריל, אני, סלבה.

 

ולבסוף, קיץ נעים לכולכם (מי שלא שם לב, הוא כבר התחיל).

 

יום טוב

 

 

 

נכתב על ידי Elvenking , 31/5/2007 20:52   בקטגוריות נשף, בגרויות, צבא  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
6,727

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לElvenking אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Elvenking ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)