הייתי מספרת לכם על גורדי שחקים שמסתירים את השמש הלוהטת, ועל ימים ארוכים שביליתי משוטטת ברחובות שלא נגמרים לעולמי עולמים באותה העיר עם אותם גורדי השחקים.

הייתי מספרת לכם על השדרה הרביעית והחמישית ואחרות ששכחתי את שמן ואלפי חנויות אותן ביקרתי כולן וביניהן איזה קבצן ששכב על הגב וראשו מורכן.

הייתי מספרת לכם על גריניץ' וויליג' הבועטת ועל בירה אמריקאית עם טעם של שתן ובקבוקים מרוקנים של יין אדום ששוכבים עמוק בבטן ואנשים מרוחקים עם מבטים מלוכסנים או כועסים או בעלי מכנסיים לא רכוסים עד הסוף ועל חסרי בתים מלוכלכים מבודדים ברחוב.

אחר כך, הייתי מספרת לכם על גרגרי חול כתומים תחת שמש מצרית על פיסת ארץ חלומית ועל זרעים של ג'אראס שהותירו ריח חריף בין קרעי העננים ותירס חם מוכר וקפה שחור מנוכר ושיחות ארוכות עם זר אחד מוזר.

הייתי מספרת לכם עד מחר על געגוע גדול שנגמר כששכבתי מותכת אל בין החולות הכסופים ושקיעות צהובות וימים אדומים.

הייתי מספרת לכם עד בלי דיי על הדממה באוויר של סיניי ועל העצב השותק בסיניי שנמס בשניות תחת זרם בלתי פוסק של הרעש התל אביבי באוזניי.

הייתי מספרת לכם את הכל ויותר, אם רק ההווה הזה שמלכך כמו אש לא היה שורף לי את הוושט ואם רק הזמן התמיד עומד לא היה הופך את הכבד ואם הרגע והיום לא היו חונקים לי בגרון.