דרך כוס יין ריקה מלוכלכת,

דרך שדות מרקיבים של שלכת,

דרך ידיים שרוצות אלייך

רק ימים ולילות רגעים ושניות שקורסים,

הרוסים, בעצמם מתאפסים

אל שתיקה אימתנית של זרים כעוסים

רק חורף אחד ששבור לרסיסים

רק לי ולך זיכרונות גוססים

ואנחנו מזמן שכבר לא מנסים

והכל רק בשל עייפות מפרכת

והכל כי הזמן לא עצר מלכת

והכל בין ידיים כמהות

שרוצות אלייך.