היא ניגנה לעצמה במרפסת באמצע הלילה
השכנים התעלמו, השכונה כבר מזמן התרגלה
כן, פעם בחודש - חודשיים זה פתאום היה בא לה
היתה שותה הרבה יין ונשארת כל היום במיטה
אולי ממבט ראשוני היתה נראית בעצם נורמלית
אך מי שהכירה מקרוב ידע שזה אינו המצב
הייתה קורסת וקורנת מבפנים, עם פנים של גופה מהלכת
הייתה אוגרת ואוגרת ואוגרת, ואז מתפרצת
ואיש לא ידע להסביר מה שהיה הולך לה שם בפנים
אבל המוזה פרצה
גאונה או מטורפת, משוגעת, מהפנטת
והיא לא ידעה מה עדיף בכלל
להיות שפויה או חסרת כל שיווי משקל
בעולם הזה
היתה עפה למחוזות רחוקים על כנפי הפנטזיה
טובעת בבריכה נטולת הסברים של מטר הדמעות
כעבור שעתיים הייתה מודה לעולם על כל מה שנתן לה
טוב לה, רע לה
לא סגורה אם היא אוהבת או שונאת את הבילבול, את הפיצול
ואיש לא ידע להסביר מה שהיה הולך לה שם בפנים
אבל המוזה פרצה
גאונה או מטורפת, משוגעת, מהפנטת
והיא לא ידעה מה עדיף בכלל
להיות שפויה או חסרת כל שיווי משקל
אתה נראה מבולבל, ואוו ואוו
לא כמו אחד שנגמל, ממני
עדיין מורעל, כי אני לא תרופה
אני סם מקולקל, אני אדם מקולל
ואיש לא ידע להסביר מה שהיה הולך לי שם בפנים
אבל המוזה צרחה
שונה, מעוותת, בוכה וצוחקת
לא יודעת מה עדיף בכלל
להיות שפויה או חסרת כל שיווי משקל
בעולם שלי