ואוו, הייתה שנה קשה, טובה, כייפית, מרגשת, דיכאונית, עצובה, שמחה, חשובה, מלחיצה, שונה, מצחיקה, הכרחית.

למרות כל הריבים שהיו- הכרתי יותר טוב.

למרות כל הניתוק- הידקתי קשרים.

למרות כל הלחץ בלימודים- השתלם לי.

למרות כל הקשיים עם החברות- למדתי יותר להכיר את עצמי.

למרות שהתרחקתי- התחברתי לאחרים.

למרות כל הדמעות- חייכתי כל הזמן.

למרות כל העצב שהציף אותי כל פעם מחדש- הרגשתי בסוף מה זה להיות מאושרת.

למרות כל המצבים המביכים- הפכו לצחוק או שנשכחו.

למרות שהרגשתי לבד- הכרתי יותר את החברות הכי טובות שיש.

השנה הזאת הייתה פשוט... ואוו אחד גדול.

כ"כ הרבה שינויים... חלקם לטובה, וחלקם לרעה.

השינויים האלה שינו אותי, שינו את ההתנהגות שלי, שינו את הגישה שלי לחיים, את הגישה שלי לחברים, את הגישה שלי לאהבות שלי,

את הגישה לשנאות שלי,

למדתי לאהוב יותר דברים.

למדתי להעריך.

למדתי להשתפר.

למדתי לשנות.

למדתי להשלים עם עצמי[?].

למדתי להשלים עם כל החסרונות שבכל דבר.

למדתי עם מי כדאי להתחבר, וממי כדאי להיזהר, למדתי להעריך ולשמר את היתרונות.

למדתי להשלים שיש דברים שלעולם לא יקרו, ואולי עדיף שכך.

למדתי לאהוב את עצמי ולהעריך את עצמי, שזה לפי דעתי הדבר הכי משמעותי

למדתי המון דברים, דברים שאני מקווה שאני לא אשכח לעולם מכל השנה הזאת.

 עכשיו, אחרי שהרגשתי, אחרי שבכיתי, אחרי שצחקתי,אחרי שהפנמתי, אחרי ששמעתי, אחרי שהקשבתי, אחרי שאמרתי, אחרי שהתרחקתי, אחרי שהתקרבתי, אחרי שהכרתי, אחרי ששיניתי, אחרי שכתבתי, אחרי שנפגעתי, אחרי שברחתי, אחרי שהבנתי, אחרי שפרקתי,

אחרי שאהבתי...

אני פשוט עצמי.

איליי בלי שום תוספות.

איליי נטו.

ומי שלא טוב לו עם זה- שיזדיין, עם עצמו, או משו כזה :]

יובל, אני אוהבת אותך.

אתה הדבר הכי טוב שקרה לי בשנה הזאת.