אין מה להגיד, אני פשוט מאושרת איתך,
מה שאתה עושה לי.. בשבילי.. אני קמה עם חיוך על בסיס קבוע כבר חודש.
(כן,רבאק, זאת אני)
כבר כמה פעמים ברצף שהסתכלתי על תמונות שלך, או שבמקרה יצא לי לראות כתבה עלייך בעיתון, או את השם שלך כמה פעמים..
וזה פשוט כבר לא עשה לי רע, חשבתי שזה יעשה לי רע, כל פעם חשבתי לי בראש "אוי לא" וכל פעם הופתעתי מחדש שזה לא עשה לי כלום.
could this be the end?
אחרי שלושה חודשים? סוף סוף?? זה עושה אותי יותר מאושרת ממה שאני כבר בכל מקרה. וזה מעלה לי חיוך. סוף סוף.
תמיד יהיה לך מקום אצלי, לצערי. תמיד תהיה לי איזו צביטה מסכנונת כזו.. שלאט לאט תפוג לה.. אבל בינתיים, המקום הזה נשאר לך, כי ככה זה עובד אצלי.
אם אני מתאהבת במישהו,ישלי מקום בשבילו לכמות זמן. בין אם אני רוצה, או לא רוצה. אבל זהו. יש לי עכשיו חבר שבאמת טוב אלי, ורוצה אותי באמת בשביל מי ומה שאני. ולא יוותר עליי. ואני מודה לך שעזבת אותי, לא כי אני אוהבת את הכאב שהשארת בי, את הצלקת שהשארת בי,
אלא כי אם הייתי איתך עכשיו, לא הייתי פוגשת אותו.
HALLELUJAH!
peace out, bros
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שני [: