הלילה. מה הופך את הלילה לכלכך אהוב על פני כלכך הרבה בני אדם? חשבתי על זה אתמול. כולם יוצאים בלילות, הלילות יותר מסוכנים, הלילות יותר מסתוריים, יותר רומנטיים, יותר אפלוליים, יותר דברים קורים בלילה, האינטימיות גוברת בלילה, הרגש, המחשבות, הדמיון.. ולמה? כי אין אור פתאום? כי במקום שמש יש ירח?
יש כוכבים? שחלקם בכלל לא כוכבים? ואלא רק השתקפות של האור מהכוכבים שהתפוצצו לפני מליוני שנים?
מה הופך את הלילה ליותר..הכל..בעצם. יש לי הרבה תהיות מוזרות בזמן האחרון, אבל זה בהחלט אחד מהם.
ולפי האגדות, כל היצורים יוצאים בלילות. ערפדים, אנשי זאב, ובימים שלנו גם החולי נפש שמסתובבים ברחובות.
אבל.. למה בלילה? יכול מאוד להיות שאתם לא מבינים את התהייה שלי, כי לכם זה נשמע נורא הגיוני, בלילה- יוצאים! אבל למה?
מה הופך את הלילה ליותר מעניין מהיום? וכן, אני בנאדם שמאוד חובב את הלילה, אני פשוט מנסה להבין מה מהמאפיינים הרבים של הלילה הופכים אותו ליותר מעניין. יותר קסום, יותר מסוכן, יותר מושך.
אז יש לי בית ריק מהיום (חמישי) ועד שני בלילה.. חלווווווום:] האהוב שלי בא לישון אצלי..
מטורף כמה שטוב לי עכשיו, טפו טפו טפו. איך שהבנאדם הזה הפך אותי ב180 מעלות תוך שבועיים. הייתי בנאדם דכאוני, בגלל ההוא שלפניו ששבר אותי לרסיסים..
לא רציתי קשר, לא רציתי מחוייבות, לא רציתי להרגיש. הרגשתי רק כאב, ופחדתי להרגיש אושר ושמחה, ולאהוב, פחדתי. פחדתי שאם אני אפתח את הדלתות האלו אני אפגע שוב. ובהתחלה לא רציתי איתו שומדבר מחייב.. שומדבר שיכול להזכיר קשר. והנה , הוא הפך אותי בטירוף.
הפך אותי לבנאדם מאוהב. הוא כבר אמר לי שהוא אוהב אותי כמה פעמים.
ולקח לי יותר זמן להפתח אליו, פחדתי שאם אני אגיד את המילים "אני אוהבת אותך".. אני אהפוך לפגיעה. כי אם אמרתי אני אוהבת אותך, זה אומר שאני מרגישה באמת ועל אמת. ואז אני יכולה לפתוח לכאב הנפשי, את הדלת ישר לתוכי בלי לשאול בכלל מי זה. אבל הצלחתי, ואמרתי, והוא פשוט מדהים. וככ טוב לי סוףסוף, יותר מדי חודשים של מכאובים, בכי, כאב עז בנשמה.. בלב.. ותודה לאל שזה עבר.
ושיהיה לכולם סופש נהדר.. תשמרו על עצמכם, ותעשו הכי הרבה כייף שאתם רק יכולים:)