איך זה יכול להיות, תסבירו לי, שאתמול הייתי בטוחה שמצאתי את הנוסחה לאושר. שהייתה לי הארה. שבפעם הראשונה זה זמן מה ידעתי מה לעשות, והרגשתי הקלה ענקית, אפילו איזה אושר רגעי קטן.

איך זה הגיוני שזה מה שהרגשתי אתמול, כשהיום אני מרגישה כאילו אני קופצת ממקום גבוה, קפיצה שכבר קפצתי המון פעמים וידעתי שבדרך למטה מישהו יתפוס אותי, רק שהיום, שעכשיו אני יודעת, לא יהיה אף אחד.

הכל תלוי רק בי.

אבל אף אחד לא לימד אותי לעוף.