היי היי וסופשבוע מצויין שיהיה, בתור התחלה.

היום לפני שלושה חודשים אני וארז נפרדנו.

זה לא חדש.

מה שכן חדש.. טוב, נתחיל מההתחלה.

כמו שכתבתי בפוסט הקודם (שהיה די מזמן) יצאתי לפני קצת יותר משבועיים וחצי ל "מסע ישראלי מבראשית"  שזה טיול של שישה ימים שהוא מטעם ביה"ס, אבל לא ממש קשור אליו זאת הייתה חוויה מדהימה.

הטיול מתחיל בזריחה בנגב, ממשיך צפונה ונגמר בסופשבוע בירושלים דרך התנדבות בקריית גת, ביקור במוזאיון הפלמ"ח, ועוד המוון דברים. באמת שהיה איכותי.

רק לכל הקטע של הדת לא כל כך התחברתי. אבל אני חושבת שזה היה הטיול הכי טוב שהיה לי, חוץ מקורס מד"צים.

פוסט תמונות יבוא.

אבל עזבו, קרה משהו בטיול הזה, שהוא לא כל כך צפוי.

מסוף כיתה ט' יש לי ידיד ממש ממש טוב בשם חי. חי הוא גם בקבוצה שלי בתנועה, וגם איתי בשכבה, שזה נדיר כי אני לומדת מחוץ לעיר.הוא היה החבר הכי טוב שלי במשך רוב כיתה י', ואיפשהו לקראת החופש הגדול האחרון איבדנו קשר. זה לא חזר להיות בדיוק אותו דבר.. עד הטיול.

בלילה הראשון היה קטע לא נעים במיוחד כשלהרבה אנשים בדואים גנבו תיקי גב, עם הפלאפון, המצלמה, הארנק, הכל. להתעצבן יחד על מישהו זה די מאחד, ו.. לא יודעת, מאז שזה קרה הרגשתי כאילו הכל חזר להיות כרגיל. אני והוא חזרנו להסתובב יחד ולעשות צחוקים, להציק אחד לשני וללכת מכות כמו תמיד. רק שפתאום משהו נוסף לזה.

ביום השלישי של הטיול בבוקר אמרתי לחברה הכי טובה שלי, יעל (שגם היא חברת קבוצה וגם בכיתה) שמשהו מוזר קורה. אמרתי לה שנראה לי שמשהו הולך לקרות ביני לבין חי.

טוב, צדקתי.

אני לא יכולה להגיד שלא חשבתי עליו אף פעם לפני זה. בתקופה שהיינו ידידים כולם אמרו שיום אחד נהייה יחד, אפילו אמא שלי. אפילו ארז. אז עברה לי מחשבה של "טוב, בנסיבות אחרות זה יכל לעבוד מעולה, אבל יש לי את ארז כך ש.." ובזה זה הסתכם.

אבל מאז שאני וארז נפרדנו חשבתי על זה יותר ויותר.

וככה, ביום השלישי בלילה ישבנו מחובקים ("כי היה קר") רחוק מכולם על איזו אבן גדולה, מסתכלים על האורות של איזו עיר. ודיברנו ממש הרבה זמן.

איכשהו, אני לא ממש בטוחה איך, פתאום ישבנו ממש קרוב. פנים נוגעות בפנים.

ואז הוא נישק אותי.

הוא אמר שהוא רוצה להיות איתי כבר מאז תחילת כיתה י', ושכולם שמו לב לזה חוץ ממני.

ומאז אנחנו יחד.

כבר שבועיים וקצת.

וטוב לי עם זה.

אנחנו יחד בביה"ס בהפסקות ופעם-פעמיים בשבוע ככה יצא שנפגשנו אחר הצהריים.

אני אוהבת אותו,עד כמה שזה עוד נשמע מוזר באוזניי שלי.

ועוד יותר מוזר- חשבתי שיש רק פסיכי אחד בעולם שיאהב אותי מספיק כדי לחשוב שאני יפהפייה ומדהימה וכאלה, ושזה נגמר איתו.

אז מצאתי עוד אחד. 

ולא רק הוא אוהב אותי, אלא גם ההורים שלו מתים עליי, שזה בכלל טוב. הוזמנתי כבר להצטרף לנופש משפחתי באילת!

רוב חברי הקבוצה לא הגיבו הכי שגרתי. יונתן צעק במשך ממש הרבה זמן "מוזר" על חפצים, ונטע רבה איתי בגלל זה.. סיפור ארוך.

בעע... לא הבנתי כלום ממש שכתבתי, ואתם?

(סליחה, זה עודף מבחנים בזמן הקרוב ויותר מידי חי בראש כדי ללמוד אליהם)

לילה טוב שיהיה.

(וכן, אני מודעת לזה שיש לו שם מוזר, כל הבדיחות על זה- כבר שמעתי או חשבתי עליהן קודם. פינת החי, חי בסרטים, חיז"ל... כולן P: )

(אה, והוא ביקש שכשאני כותבת על זה פוסט -הוא הרי לא קורא כאן- שאני אזכיר את השרירים שלו, אז הרי לכם. שרירים.)

ואו, עברתי את השעות שלי.

ביייייי