אני לא ממש יודעת אם שמתם לב, אבל המספר הקטן בצד שמציין את הגיל שלי השתנה.

הזדקנתי. אני כבר בת 17 וזה הולך רק להחמיר עם השנים!

זה היה יום הולדת מתוסבך... בחיי שכן.

לפני איזה חודש וחצי חודשיים נטע, מי שהייתה החברה הכי טובה שלי ורק בזכותה הצלחתי לעבור את התקופה הקשה של הפרידה מארז, החליטה  שהיא לא מדברת איתי. הסיבה לכך הייתה ש. לקחו לי שלושה ימים לספר לי שאני וחי יחד. נטע אוהבת לרדת על אנשים, ועל חי באופן מיוחד, ו...האמת קצת פחדתי שהיא לא תפרגן. אבל בכל זאת... סיפרתי לה איך שחזרתי הביתה מהטיול, על הבוקר, לפני כולם. היא הבינה אותי בדרך שונה ממה שחשבתי, ונעלבה מאוד שאחרי כל מה שעברנו יחד לא סמכתי עליה בעיניים עצומות שתשמח בשמחתי.

יום ההולדת שלי היה יום שני. ביום שישי שלפניו, נפגשנו אצל עדי. לה וללירון נשבר כבר שאי אפשר לעשות דברים כולנו וככה יצא שכל אותו יום אני הייתה בלחץ והתבכיינתי ללירון ולעדי, ונטע, כמו שהסתבר לי יותר מאוחר בילתה את רוב היום בבכי. שתינו כמובן התנהגנו באדישות כשנפגשנו... ואפילו היה נחמד!

וככה, ביום שני עצמו היא אפילו באה אלי להגיד מזל טוב, יחד עם הבנות,ונשארה למרות חוסר הבטחון שלה לפני זה.

אז הזמנתי אותה למסיבה יום שישי.

גם זה היה חתיכת עניין, המסיבה הזאת. יעלי שהייתה אומרה לעזור לי להחליט מי יבוא כי היא היחידה ששייכת גם לחברים מביה"ס וגם לחברים מרה"ע, הייתה בצ'כיה וחזרה רק יום לפני היומלדת...(אם יצא לכם לשמוע על נבחרת דיבייט מבי"ס מלוד שניצחה באליפות אירופה בדיבייט- זאת יעלי. הם היו בעיתונים, ברדיו, בטלויזיה.. אפילו זכו לבדיחה עליהם בארץ נהדרת... P:  )

בסוף הזמנתי רק את החברים הקרובים ביותר מכל מעגל חברתי וקיויתי שהם יסתדרו יחד.

נטע החליטה לבוא, מה שמאוד שימח אותי. היה פונדו כאטרקציה מרכזית, ואומנם שתי הקבוצות לא כ"כ התחברו, אבל הם היו בסדר גמור. יונתן בעצם התחבר יפה מאוד לבנות  P:

היו הפעם רק חצי, אולי אפילו פחות מכמות האנשים שהייתה בשנה שעברה אבל לא איכפת לי, ככה רציתי את זה.

נהניתי ביותר. חי היה פשוט חמוד! (הוא קנה לי ספר ושרשרת יפהפייה =)  )

רק יעל וארז (החבר שלה, שגם לו קוראים ככה...) היו קצת דוחים ועשו דברים בלילה כשכולם סביבם... היו לה הרבה סימנים אחרי זה בכל מ

 יני מקומות בגוף, איכס. 

אבל גם זה בקטנה, ככה יש לי על מה לרדת עליה P:

אני מקווה שהצלחתי להסביר. אני מרגישה כמו מישהי כשהיא מנסה להסביר מה קורה בפרק מטלנובלה...

סיכומו של דבר- קיבלתי הרבה מתנות, שלושה ימים נהדרים (יום שני ושישי-שבת של המסיבה) ואת חברה שלי בחזרה. היה שווה את כל כאב הראש שלפני.

סופשבוע מקסים שיהיה!

fontaine

יכולתי לחיות עם זה שאני לא יפה כשהייתי רזה.

אבל גם זה וגם העלייה הזאת במשקל? זה יותר מידי בשבילי.

פעם יכולתי לאכול מה שבא לי, עכשיו.. כל רגל שלי נראית כמו רגל של פיל. מסיבת סימסטר מתקרבת, וכבר יש לי אפילו חצאית... אני צריכה לצום או משהו.

עריכה- בשביל כל המודאגים, אני לא מתכוונת באמת לצום, ברור שלא P:  אני סתם מתבכיינת... הקטע האחרון לא בדיוק נכתב במצב רוח טוב...