טוב, אני לא יכולה להתמרמר על זה שחורף וקר כל הזמן נכון?

אז פתחתי במחאה! הנה פוסט התמונות מאילת מהחופש הגדול, יחד עם נטע יעלי ולירון.

תהנו ??

טוב, החלטתי להתחיל בקטן, זה הקעקוע חינה שעשיתי. אין לי שום אחריות על בריאות הנפש של הצופים בהמשך התמונות (כי היה ממש הזוי באילת ומשום מה תיעדנו את זה...)

אלו תמונות מהלילה הראשון נדמה לי, שהתחרפנו בו לגמרי. זה כלל קפיצות על המיטה ושירה רמה מאוד של שירים מזרחיים (וכל זה בלי אלכוהול או סמים...P:  )

 עכשיו, זה נראה רע ברמות אז אני אסביר. מכירים את זה שמצמידים את הפה לבטן ומוציאים אויר וזה עושה צליל מצחיק וגם נורא מדגדג? אז זה מה שאני עשיתי שם לנטע, שנקרעה מצחוק, בעוד לירוני משתעשעת.

 וגם זה נראה רע (איך אני מגיעה למצבים האלו ולמה יעל מצלמת אותם?!) אבל רקדנו או משהו וקפצנו על היטה ונפלנו. אני לא אונסת חברות שלי, נשבעת!

תודו שמצאים ללירוני והערקית הקטנה הזאת (יותר נמוכה ממני בס"מ ככה אז אני מנצלת את זה :P  ) שרירים? נכון יפה?

נטוש ולירון במנוחת צהריים במלון ?(כי התנהגנו כמו זקנות והלכנו לישון כל אחה"צ...)

והתמונות האלו הן ממצפה התת ימי:

ארבעתנו, כולל יעל שבדר"כ מאחורי המצלמה מימין: נטע יעל אני ולירוני.

בסירת זכוכית, מביטות בהירהור על האלמוגים מהקרובה ביוצר: ליר אני ונטע.

זה דג שניסה לאכול לי את האצבע או משהו.

יש קטע כזה במצפה שיש בו בע"ח מהאמזונס, אז כאן אני (עם השחור) ולירון צופות בנחש אנקונדה או פירנות או משהו בכיוון...

אה, רגע, כרגע העלתי את התמונה הבאה וזה היה צב ים... P:

אז אם אתה חייבים לדעת מה הלך שם, ראינו איזה צב ים שהרים את הצוואר ונראה ממש סנוב, אז חשנו משום מה צורך עז לחקות אותו ויעל הרגישה צורך עז לצלם. לא תמונה מחמיאה במיוחד אבל לפחות כל פעם שאנחנו רואות אותה אנחנו נקרעות מצחוק!

ואלו דגים יפים כי ראיתם המון תמונות שלנו ברצף וסך הכל לא עשיתם שום דבר רע...

ולסיום, קבלו אותי מדגמנת בגדי קיץ לתפארת לפני שיצאנו בערב לטיילת =)

(אני נראית לעצמי גבוהה בתמונה הזאת, לכן אני אוהבת אותה  P:  )

בקיצור, בקיץ עושים דברים כיפיים והחורף הזה מבאס לי ת'חיים, מיציתי לגמרי, אולי הלאה? נקסט? בקיץ כיף הרבה יותר.

אני זזה להתארגן למסיבת ימולדת של יעלי.

אהה, ואתמול טבע לי הפלאפון באסלה, אבל הוא קם לתחייה אתמול בלילה בדרך פלא  P:

ויום ראשון בלילה (בלילה שבין ראשון לשני כלומר ) אני יוצאת לטיול מביה"ס..."מסע ישראלי מבראשית" קוראים לזה. חוזרת אחרי 6 ימים ביום שבת בלילה.

חיים יפים, ושנה אזרחית טובה שתהיה.

2007 הייתה מדהימה בשבילי כמעט עד הסוף שלה, ואני מקווה שהשנה הבאה תהיה מדהימה לפחות באותה מידה.

fontaine

=)

עברו עלי יומיים נוראיים. אני כבר לא יודעת מה נובע ממה- חולשה נפשית מהפיזית או ההפך.

הלילה בקושי ישנתי, לא ממש בטוחה למה, בעיקר כי לא הצלחתי לנשום רוב הזמן. אסטמה טיפשית. צינון טיפשי. הבעיה היא שהייתי עייפה מידי במהלך הלילה כדי אפילו לעשות דברים שיעזרו לי לישון טוב, כמו נגיד להביא טישו וכאלה.

בקיצור, היום היה יום ארוך, עד שלוש וחצי, לא תפקדתי ברובו, אני מוצפת בעומס מהלימודים, מחר מבחן שעוד לא התחלתי ללמוד אליו.

אבל עם העומס אני יכולה לחיות. מה שמחרפן אותי זו המחשבה על השגרה שעומדת להיות. חורף נוראי וקר, ולימודים רצופים, בלי חופשים, בלי זמן, וגשם.

ואני באמת מנסה ליישם את כל מה שהחלטתי. כל הדברים האלו על כך שאני יוצרת לעצמי את המציאות, שאני אדאג שיהיה לי טוב, שאני אהיה מאושרת- כי אין לי אופציה אחרת.

אפילו אתמול שיניתי דברים בבלוג בקשר לזה. את השיר "איש הכמעט" החלפתי ב "כל מה שנשאר" של בוטן מתוק.

זה נורא פלצני, אבל גם מחקתי מרשימת ה"אני" את ' לא אוהבת את עצמי במיוחד' והחלפתי את זה ל 'בדרך להיות אדם שלם'. לא איכפת לי שזה פלצני, כי זה מה שאני מנסה לעשות.

זה פשוט נורא קשה.

ואני מרגישה נורא לבד בתוך זה. אני בהחלט יכולה להגיד שהתברכתי בחברים מדהימים. אף אחד מהם לא קורא כאן אז אני לא אומרת את זה כדי להיות נחמדה(חוץ מנעה,אבל היא כבר יודעת שאני לא יכולה בלעדיה ). זה פשוט באמת ככה.

אבל לא בהכל אפשר תמיד לשתף ובזמן האחרון אני בעיקר אני עם הצרות שלי. ועם הצרות של אחרים.

אני מקווה מאוד לצאת מהבאסה בקרוב.

בעיקר לפני יום מחר בצהרים (יש לי שיעור נהיגה שני וגם ככה בשיעור הראשון המורה אמר לי שאני צריכה לצאת מהלחץ...)

אגב, התחלתי ללמוד נהיגה =)

ובנימה אופטימית זאת (באמצע הפוסט שמתי לי מוזיקה שאני אוהבת ופתאום אני כולי מחייכת P: )

יום מקסים שיהיה.