Behind Blue Eyes.

נשמע מגוחך משהו,

אבל זה מה שאתה בשבילי בסופו של דבר.

לימדת אותי לאהוב ולהיות נאהבת, אין ספק.

תקופה מדהימה בסך הכל, של פעם בחיים.. הכל כ"כ ראשוני, מרגש.

ומצד שני, הרחקת אותי מכל מה שהכרתי, מכל מה שהיה לי חשוב אי פעם.

ואני ברוב טיפשותי, הייתי עסוקה מדי בלהרגיש שאני חיה בסרט, בשביל לשים לב ולעצור, לשלב.

אז בסופו של דבר זה התפוצץ לשנינו בפנים.

כי לא הייתה אופציה אחרת, בוא נודה באמת. רק עניין של זמן עד שזה היה קורה,לא ככה?

מוזר, הצלחתי בהמון דברים מאז, השתפרתי, התחזקתי. מי יודע, אולי במצב אחר זה בחיים לא היה קורה.

ואני הכי מבינה בעולם שאין לזה שום סיכוי, והתנאים מסביב רק הולכים ונהיים יותר ויותר מקשים,

ובכל זאת, לא מפסיקה לחשוב עליך ולאהוב, ולהתגעגע, וכן, לקוות, שאולי, יום אחד...