הדבר שאני הכי רוצה בעולם כרגע זה לעוף לאילת.

לחופש קצרה של שלושה ימים עם נטשה להתפרק כמו פעם, כאילו זה היום האחרון שלנו ואנחנו חייבות לנצל כל דקה.

אם הכל יסתדר ויהיה טוב אולי באמת נעשה את זה.

אני והוא שוב התנשקנו.

ובזה זה נגמר..אני פחדנית מדי יותר מדי דרמות מהצד שלי.

יותר מדי לוקחת הכל בהגזמה ומפחדת לקחת סיכונים בקשר אליו.

ויוצאת עוד יותר טיפשה כשיושבת עם חבר טוב שלו שכולו מאוהב בי מעל הראש.

זה רק נותן לו יותר סיבות להתרחק וגם אני מתרחקת יושבת בצד ומחכה..לאלוהים יודע מה.

(הפרפרים בבטן שיש לי כשאני רואה אותו אני פשוט לא מסוגלת לתאר)

אני לא רואה בו שום פאק..הכל נראה לי רגיל שפשוט משלים אותו.

יהיה מושלם אם הוא יהיה גם באילת.

שלשום ראיתי את ולאד.

אני פשוט לא מבינה איך אהבתי כזה בן אדם חרא.

שוב שלח את החברה הביתה כדי להיות לידי גיליתי איזה מן בן אדם הוא.

היא עוד הטיפשה בא אליו ואומרת לו "ביקשתי ממך לא להיות לידה מפריע לי" בלע בלע בלע.. והוא פשוט שם עליה זיו אחד גדול.

הוא עוד יותר חרא ממה שחשבתי מן הסתם שיש לי כלפיו עדיין משו.

אבל אני כלכך שמחה שהתעוררתי מהחלום שהייתי חיה בו.

הוא פשוט זורם על מה שיש, ואני כלכך שמחה שאני לא על הגל שהוא יכול בכלל לעלות אליו.

סוף סוף פקחתי את העיניים. הבנתי שהכל בעצם הלך ככה רק לטובתי כי רק חרא הייתי אוכלת ממנו.

והיום?

אני רק צריכה שיחה טובה עם נטשה אני והיא כמו פעם אם זה סוג אלכוהול שהו שיעלה לנו חיוך על הפנים.

נשפך מכל המצב והרגשות.

נתמודד ונמשיך הלאה (ביחד) כרגיל.