ובכן.הפעם האחרונה שהייתי פה הייתה לפני כמעט חצי שנה....אז,מאז קרו הרבה דברים.הייתה מסיבת גיוס סוה"ד אחרי זה הסתפרתי והתגלחתי ואז הגיע הגיוס.התגייסתי.לחיל אחד הקרביים שיש.כמו שרובכם ידע זה היה המקום היחיד בו הייתי מוכן לשרת.אבל החיים לא בדיוק כמו שנראו.חשבתי שאם אני אציב את התנאים שלי יקבלו אותם והייתי מוכן לתת מעצמי הכל כולל הכל אך זה לא קרה.התייחסו אליי כמו שהיה צפוי שיתחסו:לא הייחסו.חפיף.סבלתי את זה הרבה זמן.היחס גרם לכל מיני דברים לעלות.בין אם זה מחלות שחזרו מן העבר,בין אם אם זה מחלות שהיו בי והחליטו להופיע ובין אם זה חששות שלא רציתי שיעלו בי.האסטמה חזרה ואיתה כאבי ראש נוראים.גיליתי שיש לי מחלת לב נדירה לגיל שלי(אושה בלב,למי שזה אומר משהו.).וכן,זה הגיע גם אליי.אני,עם כל מה שעברתי בחיים שלי,עם כל מה שאמרתי לאנשים עם כל החיזוקים שלי ומניעת אסונות למינהם הגעתי למצב של מחשבות על התאבדות.כן אני.כבר הכנתי הכל ונשאר רק לסגור כמה קצוות.רציתי לעשות את זה בסתר,בשקט,שזה לא יראה כמו התאבדות אלא כמו מחלה שהתפרצה או תאונה...ברגע הלפני אחרון כאשר כבר הגעתי לשלב שבו ידעתי מה אני צריך לעשות,כאשר כבר כתבתי מכתב תחת הכותרת:"אם יקרה לי משהו"מישהון שם לב לשינוי בהתנהגות שליוהתחיל לשים עליי עין הכל מעשה שאני עושה.זה הגיע בבום:הגעתי לבסיס,פתחו לכולם זמן בשביל לעמוד במטלות,יצאנו לדרך ואז קראו לי.בהתחלה לא הבנתי לשם מה.המפקד שלי ביקש ממני את הנשק והמחסנית בטענה שיש בהם בעיה.כאשר הוא קיבל אותם לידיו הוא ביקש ממני את המכתב.בהתחלה התעצבנתי על כל העולם ואשתו אבל הבאתי לו בתמורה לכך שהמכתב יחזור אליי.מאותו הרגע חשבתי שהעולם חרב עליי.עבו את ההורים שלי,הלכתי לפסיכולוג(ואיתו לא היו צחוקים כמו עם הקודם) אחריו לפסיכיאטר,כולם חשבו שאני פסיכופט.הדבר היחיד שהחזיק אותי היו המחשבות על כך שזה בשביל לכפר על כל אותם החטאים שביצעתי ואז נרגעתי במחשבה שאני ממליץ לכם לאמץ:הכל לטובה.כך הגעתי לפסיכיאטר ואז הבנתי שזה באמת לטובה.הוא שאל אותי מה אני רוצה.פעם ראשונה שבצבא שאלו אותי מה אני רוצה.אז אמרתי.עכשיו אחרי תהליך ארוכים ומייגעים אני אמור לקבל את מבוקשי.בעזרת ה' אני אקבל את זה..ויש מי לאק......
טוב.עכשיו לחדשות הטובות:יש לי חברה כבר כמעט חודשיים שאני אוהב אותה.בחורה שאפתנית.כן,נגמלתי מהקודמת וההרגשה אדירה וטובה.עוד חדשות?אממ...אני ...אני מה?וואלה לא יודע....נראה לי כתבתי את זה רק בשביל שתדעו.בשביל כל אותם האנשים שבאמת קוראים פה בשביל לדעת מה קורה איתי אפילו שאין לנו זמן לתקשר.קטיה וקסושה מבית ש(י)מ(ו)ש,לא שכחתי מכן ואני יודע שאתן קוראות פה....
שיר היום:סינרגיה-מרגיש אחר.
תהית היום:דיים,אין לי כח לנסוע לבסיס....
המלצת היום:תשמחו שאתם אזרחים.
בברכת "וואל קאם באק",
הייתי פה
שלכם,ממני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
