פרי-פרי בעונתו יחיה.

אני אחרי צפייה בפרק של סדרת "גיבורי תרבות" שבערוץ שמונה, שאמא ואבא הקליטו לי לפני שבועיים (על עלי מוהר). אני יוצא החוצה להוריד כביסה, ומראה עץ הזית והכביסה באור הלבן, החזק והמסנוור (כבר שבועות שמשקפי השמש לא ירדו לי מהעיניים, עד עכשיו) בשילוב עם החום הכבד גורמים לי לרצות פתאום...

שנהיה אני, והמשפחה, ומשפחת שילה וצדיק וכהן ולקח ופיבך אי-שם בפיקניק, ואנחנו קטנים-קטנים-קטנים, וזה טיול משפחות חסר דאגות (נחל כזיב? כליל? פארק הסלעים? לא שזה קרה אי פעם, אבל זו הפנטזיה). ואין דבר מלבד עצי זית בשמש המסנוורת שזזים ברוח, רעש של מעיין מפכפך בקרבת מקום, ריח של אוויר צח וגלילי וכוס מיץ תפוזים קפואה.    

מממ...