פרי-פרי בעונתו יחיה.

היא עשתה את זה ראשונה, והחלטתי שבא לי גם. אז הנה.

החדר שלי בשלוש מילים:

עולה על גדותיו.

החדר שלי בשלושים מילים:

גודלו שתיים-וחצי-על-שתיים-וחצי-מטר-לערך; קירותיו ותקרתו לבנים, אך אחד מהם כחול; דלתו היא דלת-הזזה כחולה - מצידה הפנימי פוסטר של סימפסון ומצידה החיצוני מודבקים סטיקרים ופתקים. 

החדר שלי בשלוש מאות מילים:

החדר שלי מלא בהיסטוריה ובכל כך הרבה שטויות מכדי שאוכל לתאר את כל-כולו בפרוטרוט. עברתי אליו בכיתה ז' ומאז הוא התפנה והשתנה מספר מועט מדי של פעמים, כך שהוא מהווה קולאז' הזוי של ילד בן 13, נער בן 18 ונערה בת 16 (הגיל של אחותי כאשר היא השתכנה בחדר הפצפון הזה לפנָי). אשתדל לפרט על כל דבר, אך לרוב אוסיף את הביטוי עבמ"ד - עוד בערך מיליון דברים.

את רוב השטח/רצפה של החדר מכסה מיטה וחצי מרווחת ונעימה. בעבר היתה לי מיטה יותר קטנה שיכלה להיפתח לשתיים במקרה הצורך, אך בבוא העת היא עברה לסטודיו בקומה השנייה והוחלפה מהכרת הוריי בעובדה שיש סיכוי שתהיה לי חברה (איזו אופטימיות!).

את שאר השטח מצפים שידה (עליה מונחים פאזל 4000 חלקים שלא הורכב, פאזל תלת-מימדי שכן הורכב, מנורת לבה והיא מכילה כלי כתיבה, ציורים ישנים, תרגילי כתיבה פורנוגרפית ועוד), כוננית גבוהה (המכילה את רוב הספרים שלי, רוב הציורים הישנים שלי, מצלמת ריפלקס, משחקי קופסא ועבמ"ד), וערימות של זבל (שיעורי בית מלפני כמה שנים, מכתבים מהצבא ומשנות שירות, עוד ספרים ועבמ"ד), חפצים ובגדים שונים ומשונים.

הקיר הימיני לדלת מכוסה ברובו במראה ענקית שנשארה מימי אחותי בחדר והושארה מתוך רצוני לשוות לחדר אשליה של חדר גדול (וגם שיש לי חברים, דבר שהוביל לסכיזופרניה). מלבד זאת יש עליו פוסטר של "ספרות זולה", לוכד חלומות ענק ומכוער (שאחותי הכינה לי במתנה), תעודת קראטה ממוסגרת ועבמ"ד.

הקיר (הכחול) שממול לדלת נתפס ברובו על ידי חלון ענקי שאפשר לברוח דרכו לחצר ולהסתנוור מתריסיו הפתוחים-קלות בכל בוקר מחדש. מלבדו יש עוד פוסטר של סימפסון, שעון של סימפסון, דגל ישראל, כבשים זוהרות בחושך ועבמ"ד. 

שני הקירות האחרונים כוללים מדפים עמוסים ומעלים אבק, כתובות שונות על הקיר, תיבת אוצר המלאה בצדפים ובמטבעות של חמש אגורות, עוד פוסטרים ועבמ"ד.

כמה חבל שהמאורה המסריחה והנפלאה הזאת נעזבת בעוד כמה חודשים לטובת קומונה מסריחה ונפלאה לא-פחות אי שם ברחבי הארץ הפרברית.

אני יודע שקצת רימיתי, אבל לא נורא.

זה היה כיף בכל זאת.

שבת שלום לכולם.

חם. שואף. נושף. שואף. נושף. כבד. לועס. אדום כהה-כהה. בתוך הפה, שוב לועס, שואף. נושף. סוג של התמכרות מיותרת. למה סוג? בדיוק כך. לא מתריץ, לא מפליץ, לא מפחד, לא נושך; יוצרות מתהפכות. שום עניין בלהסביר את עצמי (וכעת, בדיעבד, גם בלהבין את עצמי). מאסתי בזאת. רק רושם. שואף. נושף. מגלגל גלעין מושלם ומתקתק-מר בתוך הפה. עוד אחד. סמלים פאליים? מה שתגידו. מאסתי בחששות ובניסיונות הסתרה של מה שלא שם.

תני לי נשיקה.

לא?

טוב. אז עוד אחד. חם. כבד. לועס. יחי המוטיב החוזר. כי אני כבר לא שמנמן, אני חתיך, אני לא חושש, שום עניין בלהסביר את עצמי. כבר קצת מפליץ, ביקורת עצמית שכבר שם מחלחלת הלוך וחזור במקום שבו אמורה להיות ארוחה טובה. העט רושם, הדיו זורק, הגלעין מתגלגל. בטן שמנמונת, ציצים של גבר, שרירי ידיים. היי, תראו, פטמות.

תני לי נשיקה, כי אני לא מושלם.

בדיוק כמוך, יפה שלי.

למה אני מתכחש? מתכחש, אם בכלל.

יש המון, עכשיו קיץ, בזיל הזול. 

אני מוקף בברחשים, כי ברחשים נמשכים לאור, והאור היחיד כרגע זה המסך. נוסטלגיה אסוציאטיבית...

ברחשים מזכירים לי טיולים של חוג סיור.

טיולים של חוג סיור מזכירים לי יומני מסע.

יומני מסע מזכירים לי טיולים שנתיים.

טיולים שנתיים מזכירים לי אוהלים.

אוהלים מזכירים לי שמי מדבר מוצפים בכוכבים, עד האופק ומעבר לו.

שמים מוצפים כוכבים מזכירים לי את הנשיקה הראשונה שלי.

הנשיקה הראשונה שלי מזכירה לי ריח נהדר.

ריח נהדר מזכיר לי ריח של עץ רטוב.

ריח של עץ רטוב מזכיר לי את פינלנד.

פינלנד מזכירה לי את המשפחה שלי.

המשפחה שלי מזכירה לי סדרי פסח.

סדרי פסח מזכירים לי יין ודיאט קולה.

יין ודיאט קולה מזכירים לי בית של דודה בהרצליה.

בית של דודה בהרצליה מזכיר לי ננדוס.

ננדוס מזכיר לי טל פרידמן.

טל פרידמן מזכיר לי טבעון.

טבעון מזכיר לי חברים רחוקים ומסיבת יום הולדת.

חברים רחוקים ומסיבת יום הולדת מזכיר לי את ירושלים.

ירושלים מזכירה לי קסם וכוח.

קסם וכוח מזכיר לי ספרים.

ספרים מזכירים לי אש.

אש מזכירה לי מדורה בים.

מדורה בים מזכירה לי ריח של מדורה.

ריח של מדורה מזכיר לי מקלחת.

מקלחת מזכירה לי ניקיון.

ניקיון מזכיר לי בית אבות.

בית אבות מזכיר לי סבתא.

סבתא מזכירה לי שואה.

שואה מזכירה לי גרמניה.

גרמניה מזכירה לי לידיה.

לידיה מזכירה לי עיניים.

עיניים מזכירות לי אדום.

אדום מזכיר לי את הבלוג הראשון שקראתי.

הבלוג הראשון שקראתי מזכיר לי סיגריות.

סיגריות מזכירות לי איטליה.

איטליה מזכירה לי ריח של זיעה ופלוצים וקיא.

ריח של זיעה ופלוצים וקיא מזכיר לי אילת.

אילת מזכירה לי הרים מופלאים.

הרים מופלאים מזכירים לי סיני.

סיני מזכירה לי שלווה.

שלווה מזכירה לי שאני צריך ללכת לישון.

לילה טוב.