הסכם רזון מחודש עם עצמי (בעזרתם של שלושה אנשים נוספים):

מטרות:

• להשיל מעליי כ-5-6 קילוגרמים של כובד נפשי. (במידה שהמשקל לא מקולקל. בכל מקרה את המספר אליו אני רוצה להגיע אני יודעת)
• לרדת מידה במכנסיים. (גם אם זה יצריך ממני יותר מ-5 קילוגרמים)
• בתום השלמת שני היעדים הנ"ל - ללכת לים בלי מכנס. אבל רק פעם אחת, כי זה לא יפה לדעתי בלי שום קשר.
• ובסופו של דבר - לאהוב את עצמי. אפילו ליום אחד בלבד.

הנ"ל חייב להתבצע עד ה-1.8.2011.

תנאים:

• כל יום עם זמן פנוי משמע יום עם ספורט. כלומר- 4 פעמים בשבוע לפחות. מותרת חריגה מדי פעם בשבועות שאין יכולת - 3 פעמים.
• מעדן טעימי מותר פעם בשבועיים.
• במבה - שקית קטנה פעם בארבעה ימים. (כל חריגה תוביל לקנס של ארבעה ימים נוספים!)
• סופי שבוע - מותר קצת שטויות. אבל לא להתפרע לאורך כל הסופ"ש.
• 1.5 ליטרים של מים ביום, לפחות.
• לא לרמות - כשארצה לחרוג, רק עם שיקול דעת ואף ייעוץ עם השלושה הממונים עליי.
• כשאני רוצה גלידה - לחשוב על הירכיים שלי P:

בהצלחה!

חיי העושר דלים מכל טוב.

בא לי לשחק דומינו ראלי.

ואולי בכלל התכוונתי לאושר.

תמיד שאני בוחרת להשתמש במשפט הזה בסיטואציות מסויימות, אני נבהלת ונסוגה לאחור.

לא יתכן שכאבי בטן יותר גרועים מהיום ההוא שהשמש שרפה כ"כ כשנפרדנו ממך לתמיד.

לא הגיוני שרצף התקלויות זרת-שולחן יותר גרוע מהיום ההוא שחשבתי שאני לא אצליח להמשיך הלאה. ומהיום שאחריו. ושאחריו. ו-4 החודשים שאחריהם.

אבל יש ימים, שגם אם הם לא הכי גרועים,

משפט שיגיד אחרת בהחלט ימעיט בערכם.

אני שונאת חרקים, אני שונאת אלרגיות, שונאת מחטים ושונאת אנשים.

והכי גרוע - *אני* לא מצליחה לבכות כבר מ-10 בבוקר.

נ.ב

חשבתי שסטרואידים ישפיעו עליי אחרת. ל-ג-מ-ר-י אחרת.