חודשיים וקצת בקירוב, וחצי שנה באופן כללי יותר..

מה השתנה? הרבה, יותר מידי, אני בעיקר.

זה כבר לא המקום, הדי עצוב שהשארתי פה, שמתאים לי יותר.

התחבר ולא התחבר בי לחזור ולספר, לכתוב ולשמר..

הכל הפך קצת יותר מסובך, קצת יותר מורכב, קצת יותר מיוחד ומאופיין בהרבה חלקיקי אווירה חדשה.

מצאתי את עצמי בתבנית שונה לגמריי, מקום אחסון חדש, תקשורת שונה, אנשים אחרים לבושים צורות שונות והתנהלות שלראשונה

מיקמה אותי בצד הבוגר של החיים.

בשלה יותר, בוגרת יותר, אחרת, בת 17.

הרלוונטיות של המקום הזה כבר מוטלת בספק. תמיד נחמד [ובוא נודה, גם קצת כואב..] לחזור ולהיזכר בארבע השנים האחרונות,

פרושות לפניי ומגוללות תקופות בלתי נשכחות ומחשבות שקצת מפעימות אותי היום.

דברים שעוד לא התמודדתי איתם באורח לא ככ מפתיע, ועדיין לא ברור לי איך לשאת חוויות כאלה או אחרות.

ועם זאת, בפה חצי עקום וטון הססני מעט - על המסלול אל החלום. וזה כבר מכפר על אלפי המילים שאין ביכולתי לבטא..

אירועים שמרתיעים אותי ושמחות קטנות שהופכות לצלקות של חיוך, אנשים הרסניים ובצדדים אותם עמודי התמיכה שמוערכים בצורות אינסופיות.

נפילות קטנות או גדולות. העלייה לעיתים בלתי אפשרית, ועם זאת הרגשת הסיפוק מסתירה ומטשטשת את כל השריטות.

לא סיכום או כל אימרת סגירה כזו או אחרת - סירוב לטייטל כלשהו לכמה מילים שהחליטו ליפול על המסך..

נתראה, כך או כך.

תחיו..

דניאל.

כי אם לא, אז בשביל מה?