בתי חולים זה משו יעיל במיוחד.
זורקים אותך ממחלקה למחלקה, כל אחד אומרת לאלאלא הבעיה לא אצלי, תמשיך הלאה זה משו אחר.
כשאתה מגיע לאחרונה אחרי שעה של בדיקות ו6 שעות של לחכות בתור, אומרים לך שאין להם מושג מזה.
איייי כמה שהרפואה מתקדמת...ביינתים זה כבר עבר לבד.. ואז הם מעמידים פני מודאגים ואומרים לחזור אם יש החמרה.
כמה יעילות במקום אחד.
טוב מתחילה התקופה הזאת של הבגרויות וכל זה..
וכמו תמיד.. זה הרגע שבו נגמר לי הכוח.
אין כוח ללמדו, אין כוח לשיעורים..
אבל בסוף אני אסדר הכל ויהיו לי ציונים טובים. אז לא קריטי.
כל מה שבא לי כל הזמן זה ללכת לים.
ולמרות שבמקום ים אני כל היום צריכה ללמוד, ולמרות שהרגשתי נורא בימים האחרונים,
ההחלטה שעשיתי מתישהו בשנה שעברה להיות שמחה עובדת.
אני בנאדם שמח.
מאושר אפילו אפשר לומר, ויש לי סיבות להיות אחת כזאת.
ולכל מי שמתלונן לי.. שיש לו זה ויש לו ההוא, והוא עצוב, והוא לחוץ, והוא לא יודע מה האו עושה בחיים שלו,
אני נותנת את אותה העצה שאני משתמשת בה, וכנגד כל מה שחשבתי, היא פועלת.
dont worry be happy.
כמה שלחוצים פחות, שמחים יותר. דואגים פחות, צוחקים יותר. כמה שחושבים פחות- מאושרים יותר.
אם חושבים שיהיה טוב, בדרך כלל, טוב. אם מחיכים-שמחים{וזו עובדה מדעית}.
מחכה לשבועות
רות סוף, עדי