רות עבור, מישהו שומע?

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3734207,00.html

וכך ברגע אחד הכל נקטע..

ונאומי המנהלת מכל השנים "תיזהרו בחופש, תשמרו על עצמכם" כמו בנאום מאתמול בבוקר מקבלים משמעות חדשה.

היא בשכבה שלי.. זאת אומרת הייתה.. ותישאר חלק ממנה בזיכרון..

לא הייתי קרובה אליה.. בקושי ידעתי את שמה..

העצב הוא על כך שאני כבר לא אוכל להכיר אותה.

זה קשה, בעיקר בגלל המחשבה,שבאותה מידה, זה יכל לקרות לכל חברה קרובה שלי..

פתאום שיעורי נהיגה, אפילו חינוך תעבורתי בבצפר, הכל נראה אחרת..

אלה לא רק דיבורים.. אם שומעים על תאונת דרכים רחוק ממך,זה לא אותו דבר,

ילדה בשכבה שלי שלמדה איתי שנתים בשכבה, זה מכניס דברים לראש קצת אחרת..

כמו שתמיד אומרים.. לא יודעים עד שחווים... ואז זה מאוחר

תיזהרו. זה הכל.. רק להיזהר..

רות סוף ,עדי.

יום אביב ריחות לילך
בין חורבות העיר שלך
יום יפה לדוג בנהר
בתוכי הלב נשבר

שם הייתה ואינה
ילדותך, אישה קטנה...