הבלוג שאחרי מחר

חזרתי כרגע ממסיק בהר חרת, היה מצויין והגיעו קרוב לאלף איש שחיזקו את התחושה שלי שהתכנית לא תעבור, החלטתי לכתוב עוד פוסט קצר:

הר חרת - עליו יבנו כ-7,000 יחידות דיור

נבחרי הציבור או נבחרי ההון?

נפתח בחידה, מה משותף לתאילנד ולהונגריה? לכאורה שתי מדינות ללא קשר ביניהן, אחת היא יעד תיירותי אטרקטיבי בדרום מזרח אסיה, והשניה מדינה אירופית, קומניסטית לשעבר במזרח אירופה. הקשר הוא -  שבשתיהן פרצו מהומות בחודש האחרון על רקע העובדה, שלציבור נמאס מהממשל הנוכחי. בתאילנד הדבר הסתיים בהפיכה צבאית, בהונגריה המהומות דוכאו ביד חזקה על-ידי המשטרה. ללא קשר אם אתם מסכימים או לא מסכימים עם הרעיון. הדבר צריך להדליק נורות אדומות אצל כל המנהיגים בעולם...

במדינה דמוקרטית, השלטון נבחר בשביל העם ואמור לייצג את רובו. אך במדינת ישראל, שנת 2006 (ועוד מעט 7), שכחו נבחרי הציבור את תפקידם הייעודי, ותכנית ספדי היא דוגמה עכשווית לנושא.

התכנית מייצגת בצורה בולטת מאוד את הקשר הון-שלטון, והמפסיד העיקרי הוא הציבור. קרי, אני ואתם.

בשלוש השנים האחרונות ערכתי עשרת שיחות עם תושבי העיר, ולא נתקלתי עדיין בתושבים ומבקרים שהבינו את ההגיון והרלוונטיות של תכנית בנייה כל-כך בומבסטית ומפלצתית (20,000 יחידות דיור זה עיר חדשה). אין עוררין על כך שיש צורך בבניה נוספת בירושלים ובפיתוח, אך במסווה של צורך אמיתי בפיתוח, מנסים המתכננים לבצע מחטף ולהרוס שטח ירוק נרחב שמשמש כפינת החמד של אלפים מתושבי העיר, שעדיין לא מודעים לגודל הפגיעה המתוכננת באיזור.

ולכן קומץ אנשים שממשיכים לקדם את התכנית מתיימר לקבוע את גורל העיר בשנים הקרובות ולהשפיע באופן מהותי על עתיד היערות והשטחים הפתוחים במרכז הארץ. הם דוחים נסיונות הידברות ופשרה עם קואליציה של 60 ארגונים שקמו במטרה לעצור את התכנית, ואספו לא פחות מ-16,000 חתימות!!!.

אותם אנשים מתעלמים מהקריאה הציבורית הנואשת לבטל את התכנית, וממשיכים במחטף שללא ספק ישלשל סכומים נאים לכיסם ולכיסי קבלנים ונדל"נסטים שיזכו במכרזים.

כנראה שרק לאחר שנכרות את העץ האחרון ביער ירושלים, נבין שאי אפשר לאכול כסף.

לצערי נסיון העבר מלמד שבתהליכי בנייה ופיתוח כאשר לא נעשים סקרים מקיפים של השפעה על הסביבה, התוצאות הרסניות ומהווים בכיה לדורות. כך גם יהיה עם תכנית ספדי אשר מאיימת לכלות שטחים ירוקים בהיקף עצום.

עוד לא מאוחר, הגיעה העת שתושבי ירושלים, ואנשים שהריאות הירוקות של אזור המרכז חשובות להם יביעו את דעתם וקולם: כדי שנוכל להמשיך לטייל שם גם בשנה הבאה, למען הדורות הבאים, למען אוויר ההרים הצלול... בינתיים.