החלטתי לכתוב על מאבק הסטודנטים והשפעות השביתה.אני לא מושפע קשות ממנה כי אני לקחתי סמסטר רגוע שרק יעזור לי לקראת התואר השני. אבל היות ואני חלק מציבור הסטודנטים והרבה זמן לא כתבתי בבלוג, אחווה דעה בנושא:
המאבק פה הוא לא רק על כסף, רוב הסטודנטים היום נעזרים בהורים או שעבדו בצבא/אזרחות לפני כדי לחסוך כסף, ורובם הגדול (ואני ביניהם) עובד תוך כדי התואר, הדבר לא שונה בהרבה מרוב מדינות העולם.
העניין הוא שיש חוסר צדק גדול מאוד ביחס של המדינה והרשויות אל ציבור הסטודנטים ביחס למדינות אחרות.
לדוגמה בבודפשט שם הייתי בקיץ, הסטודנטים הם נותני הטון בעיר. יש להם הנחות מאוד גדולות על תחבורה ציבורית ובתי עסק שונים, הקלות משמעותיות בארנונה וכו'. שם הגיעו למשוואה שהשקעה היום בסטודנט= אזרח יצרני ומועיל בעתיד. פה בארץ אין השקעה רצינית והתוצאה - בריחת הון אנושי לתארים מתקדמים בחו"ל.
אפליה נוספת משמעותית היא העובדה שמעולם לא היה יצוג לסטודנטים בכנסת לעומת בחורי הישיבות ורואים את ההבדל:
סטודנטים - אנשים שברובם הגדול נתנו לפחות 3 שנים מהחיים למדינה שלהם, משרתים במילואים פעם בשנה, משלמים מיסים, עובדים ותורמים למדינה.
בחורי ישיבות - לא עובדים, לא שירתו בצבא, מקבלים שכר קבוע של כמה מאות שקלים בחודש!!!
זה רק אני או שיש פה אי-צדק משווע!!!
המאבק שלנו הוא לא רק על הפרטת השכ"ל, הוא על פניה של המדינה בשנים הבאות;האם אנו מדינה ששואפת לשמור על מעמדה כמעצמה בתחום ההון האנושי ולתרום לעולם מהג'ניוס היהודי, או שאנחנו רוצים להשקיע את עיקר הכסף בלימודי דת ולהפוך לאירן או ישראסטן...
שוחט, תמיר אולמרט וחבריהם - התעוררו בהקדם!!!
"הולך למילואים וסופר את הכסף שאין, משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
