דמעות של שמחה

רגע של שקט בדממה שבתוכי,

כלו שאגות המישברים,

נדמו צעקות האדמה

רק איוושת עלים מלטפת אותי,

גרגרי חול לבן מתגלגלים על עורי,

יובל המים יבַש ונותרו במקום רק חלוקי נחל אותם שחק

פגשתי בחורה חדשה,

 יש לה עניים דיי יפות כשהכרתי אותה השתנה צבען.

הסתכלי לשמיים אמרתי לה, ארץ האלים שם

ביחרי כוכב שנלך אליו, מסע ארוך לפנינו והדרך קשה ויפה.

הסתכל לעניי אמרת, ארץ החיים.

רציתי להכנס לתוכם, רציתי להיות בתוך עורך , מלא בך,

חלק

ממך.

הגלים באים והלכים, נשברים וקמים שוב,

הם לא מתייאשים, כפי שאני לא התייאשתי,

לאחר שנכנסתי לתוך ענייה לא מצאתי את מה שחיפשתי,

הכאב היפה שבענייך הנכאות שנוטף לפי,

הצחוק הרך והמתגלגל שנושב לליבי,

 עורך הלבן והצורם לא הוא נגע בי,

האש היוקדת ששרפה את עניי עד שצבען הפך לאדום לא נצתה

החיוך  שגרם לי לבכות,

דמעה במסלול קבוע ניגרה

עד שפתי האדומות

ונכנסה לפי.

כמה אבכה עוד עליך? כמה

כאב אחוש ברגע ששמך יעלה,

טוב כל הבית האחרון נמחק לי מהפעם הראשונה ... ניסיתי לשחזר אותו יצא פחות טוב לדעתי אבל אני אנסה להמשיך  אותו ולסיימו.מצטער- מאור 

האש היוקדת ששרפה את עניי עד שצבען הפך לאדום לא נצתה

החיוך  שגרם לי לבכות, דמעה ש במסלול קבוע