דמעות של שמחה

הייתי רוצה שתקראי את נשמתי,

 ושתראי מה עובר שם בפנים,

ושתראי את המלחמה,

ושתראי את החייל  עם העניים המבוהלות שלא רוצה לצאת לעוד קרב,

חברו היחיד זה הרובה ביד,

כשהוא בוכה הדמעות קופאות

בגלל הקור

שלך הוא יכול לראות אותך בצורה שלעולם לא יכל לראותך לפני,

הוא אוהב את הקור הוא נותן לו להרגיש חיי,כל צמרמורת וכל טיפה שנופלת על העור,

הוא מרגיש כמו ים שנשבר על חול,

הוא עוצם עניים

והצינה עברה כבר מזמן מעורו לליבו, ובלילה הוא מתכרבל בתוך כוך ערפילי

ומקווה שהלילה יעבור,

כי כבר כמה לילות שהוא לא ישן.

את רואה דברים כל כך נכון אבל לצערי לא אותי,

מעניין כמה זמן יקח לי להדחיק משהו שלא היה קיים?

אני לא יודע מה הייתי רוצה להגיד לך עכשיו,

ניראה לי שנאמר כבר הכל ולמרות זאת יש עוד כל כך הרבה שהייתי רוצה לספר לך.

כל כך הרבה שאני לא יכול לספר לך.

יש עוד

כל כך

הרבה