דמעות של שמחה

חשבתי עליך הלילה,

ראיתי את אדוות דמעותיך במים,

ואוושת שיערך ברוח,

קימוטי צחוקך באדמה,

והאש השורפת שבמבטך.

היום הבנתי כמה את חסרה לי,

היום הבנתי שבלעדיך אני לא מרגיש דבר,

היום הכאבתי לעצמי כדי לראות אם אני זוכר אותך,

היום את לא תאובי לבוא לחכי,

כי אם אליו

ופלג מים יזרום ממך לתוכו,

לא שוב צמרמורות מאחורי האוזנים שיעברו לכל הגוף,

ולשכב לבד ולראות את ידך עלי ולא עלי.

אני זוכר שאמרת לי בבוקר שפחדת לשים עלי את היד,

שתקתי, הבטתי בריצפה ואז בך,

הלכת,

טעיתי שנתתי לך ללכת יקירתי, יקרת לי מרבות אחרות והיית מיוחדת וטובה אלי,

אני שמח שאהבתי בך-

אני זוכר את הלילה הראשון שלנו יחד,

אמרת לי שאת לא מתנהגת כך עם זרים,

נשקתי לשפתיך,ליטפתי את עניך והתרגשתי מלגעת בך אחרי תקופה כל כך ארוכה שראיתי את הרגע בעיני רוחי,

הרגע לא איכזב למעשה לא יכולתי שלא לנצור כל שניה במוחי,

בתוכנו בכינו כי ידענו שלמחרת בבוקר הכל יהיה שונה, לא הרגשתי רגשות כאלו לאף אחת אמרתי לך , ואת הסכמת,

עצמנו עניים ושמרנו את הרגע ועצרנו אותו. כל כך הרבה דמעות נשפכו בלילה מהיפים בחיי.

אני זוכר שאמרתי לך שיש לך טעם של מלח אחרי שליקקתי את עורך,

אמרת לי שאת רטובה מהמגע שלי,

לא הפסקתי , נשקתי לך ועצמתי עניים,

חיבקתי אותך חשבתי שלא אוכל להרגיש משהו יותר חזק למישהי ,

באיזה שהוא אופן צדקתי אבל באופן אחר צדקתי.

רציתי שניהיה ביחד אבל אני לא זוכר כבר איפה הכל השתבש אבל זה לא נגמר יפה.

נשענת עלי על הגג וחיבקתי אותך רציתי שתחממי את הקפור בתוכי,

הקור שאת יצרת, נשקתי לכתפך ודיברנו על הצבעים של הזריחה,

ועל זה שהצבעים בזריחה הרבה יותר ברורים ,זה טוב לצילום .

לא יכלתי שלא להשבר לפני שתי עניך , תמיד הן משכו אותי אליך,

תמיד היה לי כל כך הרבה להגיד לך אבל תמיד הרגשתי שנאמר כבר הכל,

שלא משנה מה אוסיף זה לא יעזור לי תמיד אהיה סתם הבחור הנחמד .

אז אמרתי לך הכל בפנים אחרי 6 חודשים אחכ דיברנו על דניאל זמיר, וכמה שהוא חמוד. התוצאה הייתה צפויה אולי הייתי שמח-

הסיפור בנינו נגמר בצורה צורמת - לא יכלתי לראות אותך יותר - אמרת לי שאת לא יכולה להיות ככה איתי שאני מספר לך עליהן שאני איתך אבל לא איתך שאני משחק בך, כואב לי לחשוב על זה ככה אבל לא בכוונה זה מה שקרה. אם הייתה לא הזדמנות שניה איתך לא הייתי מתנהג שוב כך , הייתי שובר את עולמי כדי להיות איתך ביחד. שתי בירות ולעסנו אחד את השניה , נשיקות חמות שמנסות לחדור את השיריון הדמיוני מסביב לליבי אבל לשווא, בכית ואני איתך כשחיבקת אותי לא האמנתי שאוכל להרגיש ככה מחיבוק אבל זה היה אמיתי.

תוגה כיסתה את עיני

ודוק דמעות שיקף את בבואתך המעורפלת .

זגוגית נשמתי נסדקה למראות אלו, סרטת עם הציפורניים וצעקת תפתח תפתח,

ולא רציתי,לא רציתי, לא רציתי.