קטע שני , מספר על חוויה ועליה יחד, מקווה שתבינו הדימויים כאן אומרים הרבה מעבר , גם על החששות,תהנו:)
בלילה התעוררתי שמעתי את צעדיך ואת סגירת הדלת.
שעל ועוד שעל במרעול,
צעד ועוד צעד בשאול
הכל בכדי לפגושך,
ואז כמו רכבת ששברו לה את את הפסים אני
נופל
רציתי לבקש ממך מים
אבל נתת הכל כבר,
זוג עניך הנכאות בוהקות ובוהות בקיר,
ניגשת אליו
כל נגיעה הפילה את כל שכבת הצבע שנגעת בה.
ואני עצמתי עניי וזכרתי את המגע הזה,
שמעולם עוד לא חשתי
כל שיערה ושיערה חיה באותו הרגע
ואני התכסתי בבועה שיצרת רק בשבילי
התחלתי לחיות בה, בועה שקופה עם לכלוך עליה שמקשה לראות
לראות את השמיים בחוץ.
השמיים בענייך , וצבע החיים בשפתיך, וכמה שאת יפה.
מגע עורך כעלי כותרת, וקול שירתך כשירת החיטה עם הרוח, וכמה שאת טובה.
מחשבותיך זורמות כמו המים המפכפכים בין חלוקי הנחל , ודמעותיך יפות כמו טיפות הגשם הראשון,כמה שאת ברה.
בקרוב מאוד אפרסם עוד 2 קטעים חדשים.