דמעות של שמחה

התגעגעתי לשדות האבנים והחול האלו,

לקור, לחום, לצלילי החולות המלטפים את עניי,

לשקט החי בתוכי ומסביבי,

לאור הרך הנמרח

על הסלע וצובע אותו בגוונים זורחים.

התגעגעתי ליופי שבמוות והחיים

שקופצים מאבן לאבן,

לסיפורים שכל סלע מספר לי.

למחול האש -כנערה רוקדת,

היא נעה ואני לא מש ממנה.

מתבונן בעניים מזוגגות בלי ניע,

מחייך וחושב,

כמה הייתי רוצה לראות את היהלום

ולא את האבן שבתוכי.

נכתב לאחר חזרה למדבר לכמה ימים...