(נעם, תודה על ההשראה)

"...יושבת על רצפת החדר, רגליים בפישוק, הdoors בוקעים מהפטיפון. מזמן לא דיברתי עם עצמי, לא ביררתי את עצמי ולא ישבתי לבד, עם עצמי. התקופה האחרונה הייתה קשה, ולא היה לי עם מי לדבר. 4 הבנות לא ענו לי, והייתי קצת אבודה. מצאתי עצמי מטיילת בעולם דמיוני של מחשבות שחלקן מיותרות וחלקן רלוונטיות לחלוטין, אבל לא ידעתי להבדיל. דרוש אדם שיציל אותי מהמערבולות המטורפות שאני נקלעת אליהן ללא סיבה. הdoors ממשיכים להכנס לי לעור התוף בכלים משולבים ומטריפים, צלילים כאלה שעושים צמרמורת. ליידי מונחות 2 קופסאות, אחת של אקמול והשניה של אדוויל. יכולתי לקחת יותר, לנסות להיות יותר יצירתית, אבל חשבתי רק על בנאליות, מוות בנאלי דווקא יושב לי בול. בצד השני, סמוך לרגל שמאל, בקבוק מים שבקרוב ירווה את הצמאון הנוראי שבתוכי. כדור כדור אני בולעת ובכל כדור-בקשה לאלוהים, בקשה להורים, בקשה למורים, בקשה למתים, בקשה לחברים, בקשה לאהבות, בקשה לאכזבות, בקשה למחשבות, בקשה לחלומות......למזלי, הבקשות נגמרו עוד לפני שנגמרו הכדורים, אז המשכתי לבלוע ללא בקשות. riding on the storm, לא ייאומן כמה דמעות יורדות לי עם השיר הזה. השירים מתחלפים והכדורים עומדים להגמר.

זה באמת הקיץ האחרון שלי איתכם, אני נעלמת לגמרי וברצינות. גם אם הגוף שלי עוד כאן, אני מתה מבפנים. אולי אי פעם אני או מישהו שיהיה לו אכפת יותר ממני יצליח לזרוק אותי לתוך בריכה עם דגים שיתאימו לי. אני רוצה לבוא מתוך אהבה וגם ללכת מתוך אהבה, ואם יש את האופציה להשאר-אז בלהשאר אני בוחרת. דלתות נפתחות ודלתות נסגרות, אני רק צריכה להחליט באיזו דלת להכנס..."

תזהרי להאבד לי, כי אני אחנוק אותך. לא למוות, כי יהיה לי קשה.

אני אוהבת אותך.