התגעגעתי, אז באתי. ובאת גם אתה, ובאנו שנינו והלכנו וחזרנו ועשינו סיבובים סביב עצמו עד שהתיישבנו. רקדנו עוגה עוגה ובמעגל חגנו, אבל לבסוף ידענו שנסתובבה כל היום עד אשר נמצא מקום, לשבת לקום. בחרנו בלשבת. וטוב לי, לשבת איתך, עליך, לפנייך, מאחורייך ומצדדייך. ומה שעוד יותר טוב-שגם לך טוב, שזה טוב לי וטוב לנו וטוב לכולם ויופי טופי.

כשקמתי בבוקר, אחרי שכבר עזבת את ביתי, כשעזבת את החדר שהתגעגע אליך בלי סוף, את המשפחה שלי שאוהבת אותך ומעריכה אותך בצורה בלתי נורמלית, אותי ואת הגוף שלי שרוצה אותך ואת המגע שלך עד הנצח ואחריו, כשקמתי בבוקר חיפשתי אותך. אולי בסוף לא נסעת, אולי נשארת לעוד קצת...אבל הייתי כל כך שמחה מאמש, שלא יכולתי להתלונן על שום דבר, גם בגלל שידעתי שזה לא יעזור וכן בגלל שזה סיפק אותי מכל הכיוונים, מה אני צריכה יותר? אז אני אראה אותך עוד ארבעה ימים, לא קרה כלום. אני אגע בך, ונאהב מכאן ועד שם, בחזרה והפוך, ושוב נרקוד עוגה עוגה ונחוג במעגל, אבל לא אכפת לי! כל כך כיף לי איתך, כל כך טוב לי, אין לי מה לבקש יותר.....

ואתה יודע מה בסופו של דבר? אהבה. שנינו לא יודעים, וגם, אני חושבת, שאר האנשים, מה החומרים שמהם עשויה האהבה. אבל אתמול הוכחת לי שהאהבה שלנו עשויה ממני וממך, עשויה מהגוף שלנו ומהנפש שלנו ומהאנשים שמסביבנו.....

אני כבר לא מרגישה שאני נופלת לתוך בור שאין לו קרקעית, להפך, שהגעת ולקחת לי את כל הכאב וזרקת אותו לים-כי אתה לא אוהב שאני כואבת, אתה טוען שכשכואב לי גם לך אוטומטית כואב, פיזרת את שאריות העצב שלי בכל מקום שלא קרוב אליי, השמדת אותם וכבשת לי את הלב, על הצד הטוב ביותר.

אתה האור שלי, וכבר אמרתי את זה-אתה האור שלי עכשיו, אחרי שהיית חושך מוחלט. אתה הקרן אור הגדולהקטנה שלי ואני לא רוצה שזה ייגמר אפילו שאני אהיה סבתא ואתה אולי תמות או שתהיה סבא עם שיער לבן שזה ההפך הגמור מהשיער השחור שיש לך כרגע, אני אוהבת לראות אותנו מזדקנים ביחד..אבל לא טוב לראות את זה, כי דברים טובים לא נמשכים לנצח. אבל, בכל זאת, כרגע אני יכולה לשחק עם הדמיון שלי ואתה יכול גם כן, כי זה כיף, וטוב, ושלושה או חמישה ילדים, בית בירושלים וחזרה בתשובה לשנינו מספיק בשבילנו כדי לחיות את החיים שהכי רצינו, וביחד. לא לבד. אף פעם לא לבד. אני כבר לא לבד, החצי שהיה לבד, שייך לך כעת. עשה בו כרצונך, אמרתי לך פעם, ואתה באת ומילאת אותו עד אפס מקום, והשלמת אותי מכל הבחינות.

בדרך כלל קשה לי להודות בטעויות שאני עושה, אבל הטעות הגדולה שעשיתי כאן היא שלא נתתי לך זמן להתפתח אליי, להגיע אליי, לגעת בי..ואני מתנצלת, אבל מה זה משנה? עכשיו אנחנו גוף אחד...ואני אוהבת אותך. ואתה אותי. ובשביל לחגוג, אולי נקנה עוגה.

אתה המלאך שלי.

(מתאים לך להגיד עכשיו:"ואת כל כך יפה...")

אני ידעתי שתחזור....

ואני כבר מתגעגעת שוב.