סיפורי שווארמה

אז השבוע היה חופש, אני ממש אוהבת את החופש של פסח.

עכשיו הוא הפך לחופש הכי ארוך שיש, חבל שאין כבר חופש גדול..

קיצר, מה היה השבוע?

ביום שבת היה את הסדר, ששוב היה מצחיק כמו תמיד עם מלא וויכוחים על מאכלים שונים, רק חבל שלא שרנו 1 מי יודע. אח"כ הלכנו לשירלי ושם הפלאפון שלי מות (פעם ראשונה) ניסינו להשיב אותו לחיים אבל לא הלך.

ביום ראשון בבוקר הוא קם לתחייה (אחרי שאבא שלי עשה עליו פן!) והלכתי עם יעל וכגן לים (ים 1), היה מאוד נחמד, אבל המים היו קצת קרים. ואז התחילה לכאוב לי היד.

ביום שלישי הלכתי עם אבינועם וטל להצגה שקוראים לה "החטא השביעי" בבצוותא בת"א, הצגה ממש מצחיקה, ומומלצת! 5 שחקנים ממש מוכשרים.

ביום רביעי הלכתי עם יעל ואבינועם לים (ים 2), ובטעות חנינו קצת רחוק. הלכנו לקפה מצדה ואח"כ לחוף, שהיה מאוד עמוס אגב, ולקחנו שמשייה (שזה דבר מאוד חשוב!!! יש הסברים בהמשך) ונכנסנו למים, בנינו ארמון חול (עם ילדה חמודה בת שנתיים שבאה לעזור לנו חח) והמכונה בחנייה עשתה בעיות- היא לא קיבלה שטר של 20 חדש וגם לא כרטיס אשראי, (אז מה אתם מצפים שנעשה!?!?), וזה עוד במקום ממש ענק וזה, חנייה תת קרקעית מול חוף פרישמן בערך. קיצר אל תחנו שם!

ביום חמישי הפלאפון מת (פעם שניה) וכבר הביאו לי מכשיר חדש.

ביום שישי היד כבר התחילה ממש לכאוב אז הלכתי לביקור רופא, שלא עזר כי לא היה אורטופד (איך ביקור רופא בלי אורטופד?!?!), קיצר אז הלכתי לבי"ח תל השומר שם עשו לי צילום ולא מצאו כלום, האורטופד שם החליט שאולי זה דלקת אז נתנו לי כדורים לדלקת. (חסר לו שאני לוקחת את הכדורים לחינם!).

*** אה והבטחתי הסבר- בבית חולים ראיתי מישהי שנשרפה בכל הגוף, ששמו לה אינפוזיה, קיצר, להמרח ולקחת שמשייה, שלא יקרה מה שקרה לי שנה שעברה***

ביום שישי היה סדר 2, שחנכתי בו את המצלמה של הפלאפון החדש ואת הבלוטוס.

ביום שבת הלכתי עם אחותי ובנות דודות שלי לסרט "לא דופקות חשבון"- סרט ממש מצחיק, אח"כ היה יומולדת לתום בים (ים 3) ששם עשינו על האש, וצפינו בריקוד ההודי המדהים של תום ושירי.

היה שבוע טוב.

אבל היום היה יום ממש מעצבן,

קבעתי תור לרופא בקרייה לפני איזה חודש והיום שכבר באתי לשם הם פתאום אומרים לי שהתור התבטל ועכשיו כדי לקבוע תורים צריך לבוא למרפאה באותו יום ולקבוע לאותו יום. קיצר מעצבנים, אז הם נתנו לי תור ל-11 וחצי,(פושטקים אפילו לא נתנו לי לקבוע תור למחר), והייתי שם באיזה 8 ורבע, אז הלכתי לעזריאלי (מקדונלדס והרלן קובן חדש) וחזרתי למרפאה. שם הלכתי לרופאה ממש רעה! בעקרון קבעתי את התור כדי להאריך את הפטור מהנעליים אבל היא לא הסכימה לתת לי והפנתה אותי לאורטופד וגם רשמה על ההפנייה "לא ניתן להאריך את הפטור" וכאילו, מה? למה את רעה? עיצבנה אותי.

קיצר גם לא היה אורטופד. כמובן, לא ציפיתי למשהו אחר.. לא אוהבת אותם. אז כבר הלכתי הביתה אח"כ.

אבל רוצים לשבוע קצת על הרכבת?

**לקוח: אני רוכה לעשות טיול רכבות! לנסוע לתחנה, לצאת ממנה חצי שעה ואז לחזור לרכבת ולנסוע ליעד הבא!

** יותר מדי לקוחות ביקשו ליסעו לדימונה! מתישהו כבר שאלתי משהו האם יש איזה אירוע בדימונה שכולם הולכים לשם, והוא אמר לי שלא, וזה נורא מוזר.. אולי המכולת שיש שם נהייתה ממש מפורסמת! (איפה שקנינו את הארטיקים אם זכור לכל הדימונאים..).

** אני: יש רכבות בשעות 21:30, 22:30, 23:30

לקוח: ומה השעה הכי קרובה?

(הממ... תן לי לחשוב..).

**אני: יש רכבת מחיפה לבאר שבע שיוצאת ב- 5:33 ומגיעה ב- 6:47

ואחריה יש רכבת שיוצאת ב- 6:33 ומגיעה ב- 7:47

לקוח: הרכבת השניה מגיעה לבאר שבע שעה אחרי הראשונה??

 (הממ.. כן הגיוני.. היא גם יוצאת מנהריה שעה אחרי..)

**לקוחה: איך אני נכנסת לתחנת סגולה שבפ"ת?

אני: מזתומרת?

לקוחה: אני ליד התחנה, אני רואה רכבות, אבל אני מוצאת את הכניסה!

אני: (צוחקת) אוי.. התקלת אותי..

חחחח

**לקוח: שכחתי את המרק עוף שלי ברכבת!

(הממ.. אז תכין חדש...?)

קיצר, מלא אנשים מוזרים בארץ.

ועדיין הכי אהבתי את הצרפתים שהתקשרו- והיו מלא חח