שוכני הבארים והבליינים הכבדים מספרים על רומאוגלי

שאהובתו הראשונה חדלה להשיב מאהבתה ונטשהו בדירת חדר קלופת קירות בתל אביב,

כשלגופו געגועים וזכרונות בלבד;

רומאוגלי תעה במועדוני העיר וגודל בידי להקת חשפניות אקזביציוניסטיות

שהפוכהו לבן טיפוחן, הניקוהו באלכוהול וניקוטין, לימדוהו לשלוט בשפת אהבהבי הלילה החולפים

ולצוד תחליפים חד פעמים כנגד הבדידות.

אומרים שכאשר מצאה אותו ארווין של השירותים הסוציאליים, רוקד על אקסטזי במועדון ידוע 

התאהבה בו מיד ואספהו אל דירתה שהייתה גם היא חדר אחד קלוף קירות.

רומאגולי, שהתאהב גם הוא בארווין, הבחין בטיח הפזור על הרצפה ונזכר באהבתו הראשונה.

הוא בילה איתה את הלילה, לקח מספר טלפון ואפילו התקשר,

אולם למרות עקשנותה המאוהבת, רומאוגלי המשיך לדבר בשפתם של אהבהבי הלילה החולפים,

ומעולם לא למד את שפתה של ארווין, שפת אהבת אמת.