הזמן בשמיים נע בין שקיעה לזריחה, וביניהן כוכבים משירים תשוקות לב כמו פירות בשלים על אדמה לחה.
צריך להיות מאושר מאוד או מאוהב מאוד בכדי להתעורר בכל יום חצי שעה לפני הזריחה ולצפות גם כשהסוף ברור.
טפיחת פירות בשלים על אדמה לחה נעה בין מגע להדהוד בשדה הבדידות של העץ
כשהמגע זורע שתיקות במבטיהם של האוהבים-
שקיעה, זריחה
-וההדהוד הוא זיכרון, לא, ההדהוד הוא פחד, שכן על הזיכרון אנו מתרפקים.
הזמן בשמיים נבלע בים ונע בין גאות לשפל,
גאות- הבדידות נבלעת בין הסדינים, בין תשוקה למאהבת;
שפל- התשוקה נבלעת בין הדממות, בין געגועים למתועבת:
את הזמן ניתן לשמוע אך בטפיחות ובשאון גלים
טיק מתאהבים
טאק