..... |
| 8/2007
 ....
אני לא יודע מה עובר עליי, על הנפש והגוף שלי, עובר עליי עכשיו סבל נוראי ואני לא יודע איך לשלוט בו, אני רוצה להבריא, אני רוצה לחזור לחייך כמו פעם...
ככל שאני כותב יותר אני נכנס יותר ויותר לפאניקה, אני חייב לדבר עם הפסיכולוגית, אני מתחיל להשתגע, אני חייב לדבר עם הפסיכולוגית... היא יצאה לחופשה ואני לא אפגוש אותה בשבועיים וחצי הקרובים, אני לא יודע איך אני אסתדר, אני פשוט לא מסוגל לתפקד בלי המפגשים איתה, אני מרגיש חלל ריק שאי אפשר למלא אותו, אני חייב לדבר איתה ולהרגיש שוב פעם אוזן קשבת אמיתית. זה כ"כ מתסכל שדווקא עכשיו היא יצאה לחופשה, אני מרגיש כמו בגהנום.
אני חייב ללכת לבדוק את עצמי שוב פעם, לוודא שאין לי את מה שאני חושב שיש לי. יכול להיות שאני סתם נלחץ מזה ובגלל זה יש את התופעות האלו. אני פשוט מבולבל ומותש ואני לא מצליח להתעשת, אולי מחר יהיה יותר טוב ואני אוכל לכתוב בצורה רגועה כמו פעם, אני פשוט חייב להירגע ולהתעשת אבל אני לא מצליח. חיפשתי את החתול שלי אבל לא מצאתי אותו, הוא היחידי שיכול לתת שלווה ולהרגיע... אולי מחר אני אמצא אותו והכל יהיה בסדר, בינתיים המצב רק מתדרדר, יש פשוט אנרכיה בתוך הראש והגוף שלי.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
