| 8/2007
 הגיעו מים עד נפש...
אני לא יכול יותר, אני פשוט מרגיש נאבק בנפש ובגוף שלי, אני פשוט מתענה... אין לי לאן לברוח, אני לא יכול לברוח מעצמי... ניסיתי לברוח אבל ברגע שהשארתי את עצמי לבד, נגרם נזק ועכשיו שחזרתי אני לא מצליח לתקן אותו.
הפסיכולוגית שלי עדיין בחופשה, אני לא יכול יותר... אני חייב להיפגש איתה, אני חייב להיפגש איתה, אני חייב אותה או את הפסיכיאטרית בהקדם האפשרי, אני לא יכול להרגיש שאני לא מטופל ולא מושגח יותר, אני פשוט משתגע ואני לא יודע מה לעשות. עשיתי טעות נוראית שלא דיווחתי על כל אותן הבעיות לפסיכיאטרית באותו הזמן, רציתי לא לפגוע באחרים ובסוף פגעתי בעצמי, עכשיו נגרם רק יותר נזק... סתם ניסיתי לשמור הכל בפנים ועכשיו זה מתפוצץ.
אני רוצה לחזור ולהיות שפוי, שלם, בריא, אני צריך להשתנות... אני צריך לעשות שינוי בראש, אני צריך להגיע להחלטה איזה סוג חיים אני רוצה לחיות, אסור לי להישאר באוויר כמו פעם, מה שקורה עכשיו זאת התוצאה של ההזנחה והאדישות שלי. אני מרגיש את הנפש והגוף שלי מתענים... אין דרך אחרת להגדיר את זה, עינוי נפשי, רוחני וגופני שאני לא זוכר כמוהו כבר זמן מה... אני פשוט חייב לצאת להתאוורר, לנשום אוויר ולהירגע.
היום דיברתי עם הפסיכיאטרית בטלפון והיא ביקשה שאני אתקשר מחר (היום), אני לא יודע כבר מה לעשות. אני מותש, אני חייב להיפגש איתה ולהתחיל טיפול תרופתי כמה שיותר מהר, כל שניה שעוברת גורמת לי להתייאש יותר ויותר, כמעט והגעתי לקצה גבול היכולת שלי... אני מרגיש את הבדידות והפחד חונקים אותי, אני מרגיש שאף אחד בחיים לא יבין את מה שאני עובר, אני מרגיש שנוא, אני מרגיש כמו אדם שאף אחד לא רוצה בחברתו ובגלל זה אני גורם לעצמי לא להתחבר לאחרים ולשנוא אותם ... אני פשוט חייב להירגע, אני חייב לחזור לחשוב, ללמוד, לתקן, להפוך להיות שונה ממה שאני עכשיו מהרבה בחינות... אבל לפני הכל אני פשוט חייב את הפסיכיאטרית... אני חייב שהיא תעזור לי ותתן לי תרופות כלשהם, כי אני לא יכול כבר להסתדר לבד.. אני מרגיש כמו בניין שעומד לקרוס וצריך כמה קורות תמיכה מלמטה. אני חייב להבטיח לעצמי (ואת זה האצבעות רושמות לבד), שאם כל זה יעבור - אני אקח את עצמי בידיים, פעם אחת ולתמיד... לחזור למסלול הישר, לחזור לחיים שחינכו אותי על פיהם, לחזור להיות אמיתי... או שזה בעצם לא לחזור כי יכול להיות שלא הייתי כזה אף פעם, אז פשוט מאוד להיות כזה.
אני לא יודע כבר מה לכתוב, אני מרגיש שלא הצלחתי להמיר את מה שאני חושב למילים, כאילו הכל נשאר בראש ולא הצלחתי לשפוך את זה... כמו שדיברתי על דבר אחר בכלל, רק בגלל שאני לא מצליח להתרכז... אני חייב להיפגש עם הפסיכיאטרית.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
