שלומות לכולם, מגיבים יקרים..........
כידוע לכם, קטיה, חברתי היקרה והאהובה, טסה לה עם משפחתה חזרה לאוקראינה............................
כן, לכל מי ששואל, היה ממש עצוב וקורע לבבות. זה נשמע סרקסטי כשאני כותבת את זה, אבל ממש לא. בכינו כמו מטורפות. אחר-כך הייתי מה זה מותשת ומסכנה כזאת.
לא הצגתי את עצמי כראוי- דנה, וקטיה היא חברתי הטובה טובה טובה והיצורע (כמו שאנלה כתבה בפוסט היחידי שערכה בבלוג של החמנייה שלנו- קטיה, לפני חודשיים בערך..... תבדקו בעצמכם).
עכשיו לכולנו, כל החברותא, יש את הסיסבמא של הבלוג כדי שהוכל בכל עת שהיא להכנס ולעדכן... ככה נוכל לשמור על קשר הדוק עם כולן, גם עם אלה שהחליטו להתרחק קצת יותר מכמה קילומטריב מאיתנו.. (ראה ערך- חמיל'ה).
אז, כדי שגם קטיושינקה תוכל לדעת, ולא לפספס- כן, בכינו והתייפחן. כבר מתגעגעות אלייך, אוהבות נורא!!!!!!
עדיין לא קראנו את המכתב שכתבת לנו, כי אתמול בכלל לא הייתי בבית כל היום.... הייתה לי הוםעה. הלך טוב. חוץ מהעובדה שאחרי שחזרתי הביתה עם משפחתי היקרה וראיתי את ההופעה בטלוויזיה (חיברתי את הווידאו אליה), הייתי מאוכזבת מעצמי, והתחלתי לבכות בפני אימי.......... בגלל שלא נראה לי שקפצתי טוב.. חח כלומר הג'טאים- הסבר: שפגטים באוויר- נראו לי לא טובים... עזבו. כנראה פרפקציוניזם מוגזם. שיהיה..........
חברותיי האהובות, תכתבו גם. קטיל'ה, ברגע שיהיה לך מחשב, תכתבי ותקראי. חוץ מזה שכנראה נדבר איתך בטלפון עוד לפני כן..............
אוהבת נורא, מתגעגעת, גם קצת עייפה....
דנה- קואלה- או מה שלא יהיה