סליחה אני מצטערתאני זוכר שלפני קרוב ל 10 שנים ביקרתי בצרפת. יצאתי לסיבוב בערב שבת. כשחזרתי לבית מגורי, הדלת הראשית של הכניסה היתה נעולה. מאחר והיתה כבר שבת לא יכולנו להקיש את הקוד כדי להיכנס לבנין וכך נותרתי בחוץ. עד שהגיע בחורה צעירה צרפתיה לא יהודיה. היא לא זכרה את הקוד. התלבטנו אם ניתן לומר לה את הקוד, ובסופו של דבר אמרנו לה את הקוד והיא פתחה את הדלת. ואז היא שאלה מדוע א"כ לא נכנסתם בעצמם אם אתם יודעים את הקוד? השבתי לה שבשבילנו זה אסור. היא הבינה מיד שהיום בשבילנו היהודים זה יום קדוש והתנצלה מעומק הלב. לצערי הרב בישראל אני נתקל בתופעה בדיוק הפוכה. לא רק שסוגרים לי את הסוויץ' שמותיר את הדלת לפתיחה מחוץ לבנין אלא שאני זוכה ליחס מזלזל ונלעג מצד שכנים חילונים נהורים. אני לא פחות חכם מכם ולא פחות אינטיליגנט ממכם, ויחס כזה כאילו אני מישהו ארכאי ופרמיטיבי לא מועיל ולא תורם ובודאי של א ישנה את דעותיי. חבל שהחילונים דורשים מהדתיים סבלנות ותרומה למדינה בעוד שהם אינם רגישים כלל לצרכיו של האדם הדתי.
זמן העלאת הרעיון :6/20/2007 4:11:46 PM
עזרה לזולתלפני כשלושה חודשים, נסעתי לתל-אביב, לצורך ראיון עבודה. יצאתי בצהריים מהקניון הגדול בפתח-תקווה, כשיש לי שעה אחת להגיע לתל-אביב. הייתי מאוד לחוץ בזמן, כי ידעתי שאיחור לראיון עבודה, זה התחלה גרועה מאוד. בדרך לאוטובוס, היה אדם נכה, שהלך בצעדים קטנים מאוד. הוא ביקש ממני עזרה לעלות על המדרכה. (היה לו קשה לטפס את המדרגה הזו). לא יודע למה, אבל מיד החלטתי בליבי, שאני מלווה אותו עד הבית. למרות שמהרתי, לקחתי אותו עשרית דקות עד הבית. לראיון העבודה איחרתי בחמש דקות, אבל המראיין שלי איחר יותר ממני, כך שזה לא היה בעיה. לאחר כחודשיים של עבודה, אותו מראיין, שהוא כיום הבוס שלי, אמר לי שבזמן הראיון, איך שהוא ראה אותי, הוא ידע שהתקבלתי. שאלתי אותו למה? אז הוא אמר לי, שהיו לי ממש פנים זורחות של צדיק. אני לא אדם דתי, אבל אני מאמין שאדם שעושה מעשים טובים, באמת אפשר לראות את זה על הפנים שלו. תעשו מעשים טובים, ותראו איזה הרגשה טובה זו.
זמן העלאת הרעיון :6/20/2007 1:07:53 PM
בבלוג זה
בכל הבלוגים
