היא הבינה שהיא לא תראה אותו יותר
הוא הכיר אותה
הפחד מהלהרגיש גרם לה לברוח
היא החליטה שלא יהיה לה המשך לסיפור
אחרי 7 שנים לראות את אותם פנים
פנים זונות
ההליכה שלו והדיבור הציניות והקור שהקפיא אותה
בפנים היא הייתה ילדה קטנה פתטית כזאת ותמימה
שנוגעת בהכל בפעם הראשונה
אחרי שהיא לא הגיע ב7 לגן מאיר והיא יודעת שהוא חיכה
היא רצתה להגיד לו
היא לא מכירה אותך יותר אבל היא זוכרת קצת
אין לה בקושי מילים לכתוב או קווים לצייר
בכל זאת היא כתבה את זה בשבילך
שהיא נורא רוצה לצעוק אבל היא לא מצליחה
היא רוצה לדעת אם נשאר מישו בעולם שאיפשהו שומע אותה בשקט
לתלאביב המסריחה יש הרבה מה להציע והיא יודעת
חומוס בכל הטעמים ולאפות בכל מני צבעים
שוק הכרמל שוק בצלאל שוק הפשפשים
פאבים עם אושר ועושר ובירות בחבית וHAPPY HOUR
שמלות מלמלות ומיני קטנטנות ג'ינסים קרועים ומגניבים
כל מה שאהבת הכל רק תבחר
ובכל זאת זה מעניין אותה
כי היא דופקת על הקירות ואין עם מי לדבר
והכי גרוע שהמילים כנראה אפילו לא יוצאות
היא רצתה להיות טיפשה ומאושרת
זה לא כל כך עבד
כרגע נשאר לה רק את מה שהוא כותב
וגם זה עף לה כמו פיח ליד הפרצוף
היא לא מחפשת בעיות רק רוצה תשובות
החלומות רודפים אותה
והיא זוכרת שהיא הבטיחה שהיא תמיד תשמע
וגם אם הוא לא האמין לה היא תמיד ידעה ויודעת
ואם בסוף הוא יקפוץ מהחלון היא תרגיש
ואת החום היא הרגישה איתו
ואפילו עלה לה חיוך על הפנים
רק היא תבין רק הוא יבין
היא לא שוכחת
בשעה מאוחרת שהלילה מגיע
היא נזכרת ואז שוב מוחקת נזכרת ואז שוב מוחקת
נעלמת מהגן ומהרחובות
מתחבאת בין השיחים מתה מפחד
מתפללת ומקווה שהוא לא יבוא לחפש אותה.
כינוי:
soul mates never die
בבלוג זה
בכל הבלוגים
