עכשיו שאתה כבר לא בתוכי
הריקנות מתפשטת בי
הלכלוך חסר בי והכאבים ברחם נשכחים
עוד מעט כל זה יילך אני לוקחת תרמיל ומקל ויעלם מכאן
אני לא רוצה עוד לא יוכל יותר לחיות ליד
מחר הם יביאו לנו טרמפולינה ורודה ונוכל לקפוץ רחוק עמוק אל חור גדול שחור בשמיים
להבלע שם אני רוצה.עוד שנייה להשאר בטוחה
לקבל צורה
רוצה עוד לילה להזכר שאני בודדה
עוד שקר למגירה
אז מה עכשיו , לחזור לשגרה ?
כלואה בין דלתות פלדה דירה קטנה וחשוכה
פריחה וגירודים באף ואמא שלי מסבירה מההסתדרות זה פה ישר ישר ישר
הדרך לא אומרת לי כלום והיום הזה לא מראה לי שום כיוון
מחר אני הולכת לבריכה להטביע תצמי
כל טוב ובהצלחה
ד"ש