ילדת שנטי והחלום

"עם קרחת רואים לך יותר את העינים, רואים לך את כל הפנים." " אבל את חיב להבין ששיער מוסיף לבחורה.. אמרה לבחור.." היא עמדה מולו והציע ביסלי גריל. " אני לא אוהב ביסלי גריל , יש לזה ריח של דוגלי.." הוא עשה פרצוץ חמוץ. " היום יש לי שיחה עם הדיאטנית היא אמרה לי להוריד עגבניות כי זה מריע לבטן כשמקבלים כימו ובכלל חומצות." ארז אמר. היו להן שיחות חמודות, לפעמים היא לא יכלה שלא לתהות אם .. שהוא חס וחלילה לא.. אולי הוא אתם יודעים.. אולי הוא ילך כפות לפניה או שהיא..

היא היתה מסתכלת היטב בכל קו וקו שהיה בכפות ידייה ולעיתים עד היום, היא נוהגת מבלי לשים כל כך לב לחברים הקרובים אליה את כף היד ולעקוב אחר הקווים.. להשוות לכף ידה.. " זה לא נכון הדס, זה לא נכון שלבנים זה לא משנה אם יש או אין שיער גם לבנים זה מוסיף." " תראה אותי אני פעם הית נראת נשית, היה לי שיער, שחיבר לגבות מלאות ושידרתי בריאות, אתה יודע איזה מגניב זה לבחורה לגלח רגלים ואתה בחיים לא תדע איזה מגניב עוד יותר זה לבחורה לקבל כימו וללא לגלח יותר רגלים ". הם צחקו. " כן, זה כזה יותר סטרילי ופחות כסף לסכיני גילוח (או זיהומים במקרה של הדס כח אצלה כל גילוח היה מרצח דמים..) " תגיד ארזון.." הדס חייכה חיו זדוני והמשיכה. " לבנים אין שערות שם? נו.. אתה יודע ..אצל השהיד שלכם למטה.." ארז הסמיק . " בוקר טוב ארוחת בוקר!"  אמרה כח העזר שרה , נכנסה לחדר והגישה לכל אחד מאיתנו את מגשי הפלא. גבינה לבנה של 5 אחוז, 2 פרוסות לחם, דייסה בצלוחית כחולה שמזכירה באמת את ההמשך לבונזו של ארז..שקית קורנפלקס רגיל ומשמעמם וכוס שוקו רק לארז כי להדס אסור חלב. אבל.. שנייהם ריחקו מהם את המגשים. הדס החליטה על שימוש בדמיון חופשי .. ובכל זאת לקחה את המגש אליה בחזרה. היא לקחה את המלפפון החתוך , החזיקה בידה ואמרה:" זה המבורגר ענק! עסיסי כזה מלא שומן נוטף....... ימי .." היא לקחה את הדייסה ואמרה: " זה הסטייק שקצת ריסקו אותו כי אתה יודע,, הכימו הרס לנו את השינים.." ארז העלה חיוך ונראה כי מצב רוחו משתפר מרגע לרגע אך עדיין זיפזפ בערוצי הטלויזיה . " ומה עם הדבר במגעיל הזה שנמצא כאן נו.. השזיפים מרוסקים המגעילים המכוע.." " או או או אואואוואוא  אל תגיד ככה! זה  ארזון הסושי.. כל כך טעים.." היא אמרה ועצמה עינייה ברגיעה וליקקה עם לשונה את השפתיים. ארז  וידה שהיא באמת עצמה היטב את עיינייה ( עשה לה שלום וייתרה מכך עשה לה עם האצבע האמצעית מול העיינים והיא לא הגיבה כי אחרת היא היתה שוברת לו את העצמות) ובלי שהיא תראה, ארז לקח מהר טעימה עם הכפית מבלי לעשות פרצוף חמוץ. " אף פעם לא חשבתי שאני יעשה בעיות עם אוכל.... מבדר אותי.. תמיד חלמתי להיות אנורקסית אבל אהבתי לאכול.." היא אמרה לו.

אחי קורה לי " בטי"

"למה"? שאל אותה ארז.

"כי הוא מקצר את המילה בטטה ידפוק" ענתה לו. ארז קם מהמיטה וקירב את מגש האוכל למיטתו. " אוכל זה דבר יפה, מלא צבעים ארז.." היא המשיכה לדבר ולעסה מלפפון כמו המבורגר שדימיינה בחריצות . ארז לקח פרוסת לחם ומרח גבינה. " יודע מה נעשה ? נבקש מחר מהדיאטנית שתזמין לנו רק לי ולך כל יום ארחוה בצבע אחר. יום אחד אוכל רק בצבע אדום, יום שני בצבע ירוק ושלישי בצהוב...." " את משוגעת" ציחקק ארז ונגס בתאבון גדול בסנדוויץ שהכין. "יש לנו אוכל של שומרי משקל ארז אנחנו פשוט לא יודעים להעריך את זה נכון חחחחחחח" היא אמרה ושניהם צחקו. בשעה 8 בערב, שני מגשי האוכל  היו רייקים מתוכן :)

(ו2 סירים ממוחזרים להקאה  היו מלאים מתוכן.. )