כבר 5 ימים אני עם חום גבוה
שפעת לא קלה , ביטלתי עבודה הלכתי לעבודה עם חום , סבלתי , הקאתי , ליחה, שיעול , ידיד שלי לקח אותי במיוחד להורים שלי שאני אחלים בבית שלהם.
בבוקר לא קמתי כי עוד היה לי חום, ישנתי עד 4 וב4 וחצי אבא שלי רצה לקחת אותי לרופא המשפחה שלהם ושהיה שלי במשך שנים.
הרופא במרפאה לא רצה לקבל אותי בתור אורחת כי זאת מרפאה פרטית, מרפאה שאפשר לומר שמגיל 14 היתי רשומה בה עד שעברתי לתל אביב ולמקומות אחרים אחרי הצבא. וזה מוזר משום שבעבר קיבלו אותי באותה מרפאה ממרות שתיק רפואי שלי ברמת גן.כעיקרון, אני יכולה להכנס לכל קופת חולים בתור אורחת זה לא חדש לי. :/
משם, אבא שלי פנה למרפאה בקרית אתא בבן עמי והם אמרו לו שהם עמוסים מדיי .
לבסוף, קיבלו אותי במרפאה בקרית אתא איזורית שלהם. הטריחו אותנו כל כך!
הרופאה שקבלה אותי , שמעה זאת והיתה בשוק.
אני חושבת שזה לא מגיע לאף אחד, אני מתנדבת ועושה לאנשים חולים דברים מכל הלב,רצה להשיג לה את אדיר מילר, רצה לחפש איך אני יעשה טלפונים כשאין חלי בכלל שיחות יוצאות רק בשביל שלילד חולה יהיה טוב על הלב אויש זה נשמע כבר אדיוטי.. וכשאני חולה וזקוקה לכמה שניות של ישיבה מול רופא ולא מוכנים לקבל אותי, זה מוריד לי את כל המוטיבציה, למה לי להתנדב בכלל אם כשאני חולה שמים עלי זין? מה אני צריכה בסך הכל כמה שניות מחורבנות לשבת מול רופא ולקבל סירופ לשיעול, סטרפסילס ומשטח גרון????
ועושים לי טובות שמוכנים לקבל אותי???????
מה אני אמורה להרגיש???.
פושעים מקבלים, בפושעים מטפלים, ברוצחים מטפלים , בהומלסים כבר מטפלים היום .
אני לא יודעת אם שווה לי להמשיך בכלל לעשות שמח לילדים חולים.
כמו שמישהי מפורסמת אמרה לי שחבר שלה חושב- " מי את בכלל מי זאת אור?!"
כן , כנראה שהוא צודק, סתם פרייארית וכלומניקית ,כל מה שאני עושה לא משנה , אני צריכה לעשות ירוקים ואז זה ישנה כנראה לאחרים .
בשביל שיסתכלו עליך בכלל אתה צריך להיות הבן של מישהו מיליונר או מפורסם?!
למי כבר אכפת במדינה הזאת ?
למי? אז למה שלי יהיה אכפת ?
האמת אני כבר לא מפחדת מאף אחד , אני אומרת מה שאני חושבת, כבר אין לי מה להפסיד רק מה להרוויח. אני ש100 אחוז מהיום שלי עושה לאחרים רק מצוות.
טאקית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
