והינה ההרגשה של פעם...
שאני חייבת לכתוב...פשוט חייבת
ויש על מה..אולי לא משו מוגדר
אבל המילים מוצאות את עצמם..
אני כל כך היתגעגעתי לצורך העז הזה בכתיבה.
זה היה חלק ממני כל כך הרבה זמן ואז נעלם...
כאילו שנחתך ממני חצי.
אבל הינה אני שלמה שוב(:
אולי זה מסביר את השימחה שממלא אותי בזמן האחרון...
או שאולי זאת התוצאה של השמחה...
אני לא יודעת...
רבות הסיבות לשמחה הזאת ורק אחת מהם אני יודעת...
חיכיתי לזה הרבה והינה...(:
מדהים עד כמה שממשהו אחד בן אדם יכול לשמוח!
זה שוב ושוב מוכיח את זה שאנשים לא צריכים הרבה בחיים כדי להרגיש שלמים.
אני לא מבינה את אלה ששואפים לכל כך הרבה ובסופו של דבר כשיש להם את הכל
הם עדיין לא מרוצים...
אני לא רוצה להיכנס היום לפילוסופיות ולכן כנירא אפסיק את הפוסט כאן
אבל דבר אחד אני אגיד...
שימו לב לדברים הקטנים שממש לידכם...(:
וכאן מסתיימת "פינת היעוץ של אינה"
חחחחח(:
ערב מדהים !
בבלוג זה
בכל הבלוגים
