אין לי מוזה וגם אין לי השראה. אין לי כח לכתוב דברים מהממים בשקל על תחושות עמוקות ואכזבות גדולות.
אני סתם רוצה לפרוק עול.. אני רוצה שקט, אני רוצה רוגע, אני רוצה אוזן קשבת.
בין ים של תיסכולים בין נהרות של בעיות אני עומדת על אי, מנסה שלא לטבוע. יד אחת נוגעת במים מנסה לעזור, יד שניה מונפת אל על מנסה לשמור על שיווי משקל, שלא ליפול.
אבל אני נופלת, קשה לי ונמאס.
כי הקול שלי סדוק ובין כה וכה לא נשמע. מה זה חשוב מה אומר אם גם ככה ייעשה ההפך, מה זה משנה מה אני חושבת אם גם ככה זה לא משפיע. אז אני אפסיק להפריע. אני לא אגיד יותר ולא אתאמץ.. כי בשביל מה..
נמאס לי שהקול שלי צועק הוא כצליל שתיקה לאוזניכם. נמאס לי לשמוע את כל העובר עלכם כשלא עברה מחשבה בראש של מה עבר עליך, כי גם אני צריכה אוזן קשבת. אני יותר מרוצה.
נמאס לי ממך, נמאס לי ממך כי אתה לא מרפה, נמאס לי ממך כי אתה לא מרפה במחשבותיי. אני אוהבת, אני שונאת. אני מחכה למשהו לא קיים. אני רוצה להאמין, ולא יכולה שלא. אני גם מצליחה. אני אוהבת יותר משונאת. אני עדין כולי שלך, וזה מעצבן.
אני עוברת הלאה, יורה בשורה לכל אחד בראש, וכמה אירוני מצידי להשתמש בדימוי כל כך מיליטריסטי כשהיני כל כךךךךך לא.
אני שונאת את כל אלה שחושבים שאני נחותה, לכו תזדיינו! אף אחד לא ייתן לי להרגיש לא שווה. במיוחד שאני יודעת/רואה/חושבת/בטוחה שאתם כאללללההה עלובים. שלא שווים את קצה הציפורן הקטנה שלי.
נמאס לי שאתה חושבים שכולם עשויים כעל פס ייצור ואני פגם בעשיה, תסתכלו במראה.
מי אתם חושבים שאתם, מעבירים עליי ביקורת וחושבים שדעתכם נכונה, מי אתם בכלל, יצורים עלובי נפש טיפשים.
מי אתם שתגידו לי שאני לא צודקת. אם לא הייתי כל כך פציפיסטית הייתי יורה לך ברכה, א-ו-פ-ס התכוונתי- לכם.
וואלה, נמאס לי. ואין לי כח לכלום. מסתגרת בתוך חומה ולא נותנת לאף אחד להכנס.
מחכה רק שהשנה הזאת תיגמר. מחכה לברוחחחח מפה!!!! מחכה להתחיל את החיים שלי לכבוש את כל הפסגות שלי מחכה לשים עוד פרק מאחוריי.
אני רק צריכה אוזן קשבת. אני רק צריכה תמיכה. ואני בכלל לא מתיימרת לכתוב פה יפה, לא משתדלת ולא רוצה. אין לי מוזה וגם אין לי השראה. את שלי סיימתי, שיהיה ערב טוב וליל מנוחה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
InbarBie