חזק מתניים, אמץ כח מאוד!

אתמול בבוקר קיבלתי חזרה את קטנוע הפלאים שלי מהטסט. אחרי הזנחה (פושעת) של כשנתיים, והבטחות חוזרות לביצוע טסט וחידוש הביטוח התפרץ לו גל של עשייה. הקטנוע הזה משרת אותי כבר למעלה מ-8 שנים, ולמעשה הוא מבוגר אך במעט מבנצור. זה כלי הרכב שלי שהכי אהבתי, וששירת אותי הכי הרבה זמן. במשך השנים גם במבה נהנתה מכישוריו והיתה לאם גאה.

חוצמזה, אתמול בבוקר (אותו הבוקר) קמתי בגרון דואב, שהתפתח לכאב כללי של אוזניים, הצטננות ובחילות. (כרעכץ). אני מניח שצירוף הנסיבות - משמע נסיעה על קטנוע בלילה קר - לא הוסיפה לי בריאות (או כבוד). כל הלילה לא הצלחתי להרדם והעברתי את הזמן בנסיון למצוא פתרון לבעית אופטימיזציה שמתחשבת בכך שלא אדלוף פרא על הכרית, אוכל לנשום, הצטברות הנוזלים בגרון/ריאות תהיה מינימלית להגדלת הזמנים בין שיעול לשיעול. אה, וגם שאצליח לישון. נכשלתי. בבוקר בשארית כוחותי התקשרתי לעבודה להודיע על יום מחלה. (כרעכצים מרובים). 

עכשיו הולכים לבית מרקחת.