חזק מתניים, אמץ כח מאוד!

אם מישהו מחפש קול רדיופוני להקלטת תוכניות רדיו או הודעות במשיבונים - הגעתם לכתובת הנכונה.

ביום האחרון הקול שלי ירד באוקטבה אחת (לפחות), קיבל נפח, וגם סמכותיות שקטה (משמע, גם כשאני מדבר בשקט אנשים מקשיבים).

מאחר שכמו שניתן היה לראות אתמול מיציתי את הכיוון של להשאר חולה בבית, החלטתי שהדבר הכי הגיוני לעשות זה לקום בבוקר לעבודה. הרי אם מאוד כואב לי הגרון (כן, כל הזמן מתנגנת לי הפרסומת לסטרפסילס עם תפוח-קקטוס. זה ממש מרגיש ככה), אז הכי הגיוני זה ללכת למקום שבו אני אצטרך לדבר בלי הפסקה. הרי אחרת, איך אדגמן לכולם את את קולי הרדיופוני משל היה פריט לבוש יוקרתי ומחמיא שזה עתה קניתי?

עכשיו אני מרגיש כאילו צומח לי קקטוס בתוך הגרון, ועוד מעט כבר לא ישאר מקום לאויר לעבור. כמובן, הדבר הטבעי במצב כזה לעשות הוא לנסות להשתעל את הקקטוס החוצה. כבר השלמתי עם זה שהדרך החוצה תכאב, אבל לפחות יצא בסוף, הוא וכל הקוצים הארורים שלו. ובכלל לא רציתי תפוח.

הרוקח המקולל של הסופר פארם, כשביקשתי סטרפסילס, המליץ לי על משהו אחר. "זה הרבה יותר טוב מסטרפסילס. גם יותר בריא!" נתן לי פרופוליות סופר של מותג היוקרה Life. ישר הייתי צריך לחשוד בו על זה שהוא דוחף לי את מותג הבית של סופר פארם, אבל הוא ניצל את זה שהייתי אפוס-כוחות והזוי. יש לזה טעם של סוכריות מציצה של עלית (בטעם תפוז), והדבר העיקרי שזה עושה זה אספקת סוכרים והצטברות רוק בגרון, שלא מצליח לרדת בגלל הקקטוס, ואולי אפילו מספק לו נוזלים כדי שיצמח עוד. להקל על הגרון זה בטוח לא מקל.

עכשיו אלך לי לנסות גם הלילה לפתור את בעית האופטמיזציה שבינתיים רק מסתבכת והולכת לה. לישון כנראה אני כבר לא אצליח.