חזק מתניים, אמץ כח מאוד!

לפני כשבוע חלמתי חלום ועדיין לא הספקתי לכתוב אותו, אז הנהו לפניכם.

לפני כן אוסיף כי אני חולם מדי לילה, ואני גם זוכר את החלומות שלי דרך קבע. לפעמים יותר מחלום בלילה.

~~~ החלום ~~~

יום עבודה שגרתי. אני עומד במשרדי הקודם במגדל המשולש בעזריאלי, ומסתכל מבעד לחלון. הקומה היא קומה גבוהה ותל אביב נפרשת למרגלותי עד הים. ראשית הקריה שמסתיימת במגדל השחור ובבית אמות המשפט שבדובנוב - ומעבר עוד תל אביב עד לים, אם כי הקריה לא נראית כמו תמיד. הרושם הוא שהקריה מהווה מעין מרחב שטוח ורחב שתחום מסביבו במגדלים. משהו במהותה מזכיר את מראה הסנטרל פארק כמסתכלים עליו מאחד המגדלים שסביבו.

מטוס נוסעים עובר מעל עזריאלי, לא מזמן המריא. זהו מטוס בואינג 747 (ג'מבו) של אל-על. הוא עובר מעל הבניין בגובה נמוך ומיד כשהוא עובר את עזריאלי הוא מנמיך טוס (במעין ירידת מדרגה) ואני רואה אותו מולי. אני מוטרד - הוא בגובה נמוך והוא ממשיך ומנמיך טוס.הוא טס בגובה נמוך מגובהו של המגדל השחור ונראה כאילו אסון עומד להתרחש. לקראת סוף הקריה, המטוס מגביה בבת אחת. אני נושם לרווחה, אך רק לרגע, כי מסתבר שהוא ממשיך את הנסיקה לביצוע לופ או ליתר דיוק - חצי לופ וכעת הוא טס חזרה לכיווננו, אם כי עדיין הוא טס נמוך ממני. לפני שאני מבין מה קורה הבניין כולו נרעד, ואני מבחין כי המטוס פגע במגדל בקומות הנמוכות יותר (קומה 20 בערך).

המשרד כולו נרעש, אם כי לטעמי בדרך מנומסת מידי. מדברים בנידון, אבל איש לא נלחץ. יותר מתפעמים. כולם מסכימים שיש לרדת למטה ולפנות את הבניין. בהמתנה למעלית (!?) אנשים משבחים את חוזקו של הבניין ומתרשמים מעמידותו - אפילו חלון אחד לא נשבר!

המעליות מושבתות, ואני מחליט לרדת במדרגות. עדיף, אני חושב לעצמי, ככה לא אנזק מהלהבות בקומת הפגיעה. {מה חשבתי לעצמי?}

מיד כשהגעתי למטה, יצאתי מהבניין דרך הקניון לאיזור הכניסה מדרך פתח-תקווה (בגין). שם פגשתי את ע' שקבעתי איתו ארוחת צהריים לאותו היום. הוא היה עדיין על הקטנוע ושאל איפה נאכל. אמרתי לו שנורא עמוס בקניון ויש המון רעש, וילדים, ככה שאם אנחנו כבר בחוץ ועם הקטנוע אז עדיף לסוע לאנשהו לאכול. הוא הוציא קסדה מהארגז ונסענו לאכול חומוס בקרליבך.