עוד לא הצלחתי להבין אם זה יותר פוליטיקלי קורקט להגיד לבנטיני במקום מזרחי, או שזה פחות (מהכיוון של התנשאות אירופית) אבל אם זה מה שהם בחרו כדי לנהל לעצמם את עמדות השירות אז מגיע להם.
(כאן רואים את צלליתי ברקע)
(וכאן רואים את חֶזִי)
(וכאן תסתיים הגיקיות מסוג זה)
שוב עבר עלי יום מהורהר. יותר ויותר אני מצליח להגיד בקול רם ובלי להתחבא מאחורי התנשאות וציניות שעדיף להיות תרנגולת. ושבכלל האמירה הזו היא התנשאות מבטלת של "אינטלקטואלים" (אירופים בעיקר). ההתחבטות הקיומית, ההתעסקות הסיזיפית בתרבותיות ובפילוסופיה, ומה איכותי ואיך עדיף. כל כך הרבה יותר נכון ומועיל ומוערך לדעת מה רוצים וללכת לשם בגאון. גם אם זה לא מכתיב אורח חיים מקורי, לא חייבים להיות מוזרים ושונים (מישהו אמר הומו!?). ומשהו מאושר, לא צריך להתפרש בהכרח כנחות ולא עובר התחבטויות וקיום רוחני עליון. אפשר לחיות חיים בורגניים/כפריים (מה שמתאים), עם עבודה שאוהבים ולשמוח. (עכשיו רק נותר להפנים ולבצע...) ואז קראתי את זה - שזה לא בדיוק מה שאני חושב אבל המון קטעים מדויקים וקולעים. (של צ'סלב מילוש, מתוך על גדת הנהר) [אם כבר מדברים על פלצנות וחיים אינטלקטואליים - שירה פולנית מודרנית!? מצחיק שלשם ברחתי כדי לחפש/למצוא את זה...]
(שני שירים מנוגדים ומשלימים. גם הוא חושב ככה)
ואם כבר בורגנות, אז החלטתי לטפל בהתנהגות המטרידה של בנצור. קיבלתי טלפון של אחת, מומחית בהתנהגות של בעל חיים (לא ממש פסיכולוגית, היא לא תדבר איתו. מה גם שהוא חירש), ויודעת לזהות לפי התנהגויות מוזרות מה הבעיה הרפואית שגורמת לזה (אם בכלל), שהרי לרוב, אם הם מתלוננים יש משהו שמפריע. הוא מתנהג ממש מוזר כבר הרבה זמן (חוץ ממה שסופר, הוא בוכה וצועק הרבה, כאילו סתם בלי סיבה, אבל בקולות מחרישי אוזניים). אם כבר חתולים, אז אמנם לא קשור לכלום - אבל גם אהבתי (גם שלו).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
