שנה ראשונה היא השנה הכי קשה.
את חי מבחינה פיזית אבל אתה מת מבחינה נפשית. את זומבי. וכמה שתנסה להכחיש לא תוכל להמנע. אתה חי בתוך בועה של אדישות וחוסר מודע לסביבה. השוק.
ואז יום אחד, אתה מוצא את עצמך קלוע בין 4 קירות בתוך חלל האמבטיה, ואתה בוכה. בוכה כמו שלא בכית בחיים. בוכה עד שהעיניים שלך מתייבשות עד כאב. אתה נולד אל תוך הרגש מחדש.
ואז הקלה.שחרור מהלחץ הנורא שסבלת שנה שלמה. זה נגמר. הוא מת.
שנה שניה היא קשה לא פחות מהראשונה.
אתה מתחיל להפתח, מתחיל לזחול. מתחיל להבין.
מחפש אחר תשובות, איפה הוא? לאן הוא התגלגל? האם יש המשך. איך זה קרה? זה לא הגיוני. הוא פה, הוא תכף יפתח את הדלת ויגיד לי כמה הוא אוהב אותי. אין מצב שהוא לא שם יותר. תשאר בלב שלי, תשאר. אני לא מאמינה לכם. אני פשוט לא. הוא פה, אני בטוחה שהוא פה.
שנה שלישית עוד מעט, מי יודע מה יהיה. מקווה לטוב. מקווה להשלים. אם זה בכלל אפשרי.
אני אוהבת אותך מאוד. ואני לעולם לא אפסיק, אני אזכור אותך לנצח. מבטיחה.
מה שאמיתי לעולם לא מת.
אבא אומר שהשנה באזכרה לא יהיו הרבה אנשים כי זה שנה שניה.
"שנה ראשונה באים הרבה, שנים שניה באים רק המשפחה והחברים ככה כל שנה עד שבסוף אף אחד לא בא."
נופלים כמו חיילים הא?
אתמול היה לנו חודש. היה מדהים. באמת. אני אוהבת אותו.
האמת, חשבתי שהוא ישלים את החלק החסר. טעיתי, מודה. אף אחד לא ישלים את החלק החסר.
אבל אני אוהבת אותו לא פחות. הוא מושלם:).
הוא העניק לי את הירח:)
יהי ואשלים עם מותך, אחי.
יהי ואהבתנו תשאר לנצח, אהובי.
כי מה שאמיתי לעולם לא מת.
סוף סוף הייתה ההופעה וכל הלחץ נגמר. סוף סוף אפשר להרגיש את החופש.
היום הייתי בים. תפסתי קצת צבע.נואו מור אשכנזיה לבנה לבנה.
מצאתי לי חבר חדש, הים. אני קצת מקנא בו כי הוא יותר יפה ממני.
לא נורא, לפחות אני יותר רזה ;). ובכלל, לי אפשר לתפוס בטוסיק.
יש הרבה דברים שחייבים להספיק הקיץ. כי פשוט חייבים.
שנה הבאה שנה קשה, יא..מלא בגרויות וזה. נראה אם יהיה לי זמן לנשום.
השנה לא ממש הצלחתי.
חייבים לחזק את הרגליים לקראת שנה הבאה.
חופש ססגוני,
עדי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
