עוד יומן רשת ייחודי

תודה לאל, סוף סוף חופשת פסח. והפעם, לראשונה, לא חופשה ממערכת החינוך, אלא כמו כל עובדת בחברה, בה נותנים חופשה לכבוד חול המועד.

בשבוע שעבר, ממש חליתי מרוב לחץ ומאס בעבודה. סופי השבוע עברו כאילו בשעתיים. לא הספקתי לנוח או אפילו לא להנות מהבית.

השבוע היה דווקא נחמד, רגוע יחסית, עם אנרגיות טובות. פגשתי אנשים נחמדים, היו ישיבות מקדמות, מזג אוויר ממש נעים. באמת, שהיה בסדר גמור.

ובכל זאת, בחופשת הפסח הזו, אני לא עומדת לנסוע לסיני, לא לעבוד באיזו עבודה שאני לא באמת ארוויח בה כסף ולא אוכל להיות בבית בגללה... אני בעיקר הולכת, להיות בבית, עד שימאס לי ממנו.

למה? כי כבר מזמן לא עשיתי את זה. בבית הנוכחי, אפשר לומר שאף פעם לא עשיתי את זה.

עברנו עכשיו לבית חדש, ואני לא ראיתי אותו אף פעם ביום חול. לא נחתי בו כמו שצריך. אני מגיעה לבית ויש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות, שאני עושה רק חלק פצפון מהם כל פעם.

אז אני הולכת להיות בבית, עד שאני אגיד "בא לי לחזור לקומונה".

דרך אגב,

אם לא ידעתם, אני אחראית על הגיוסים של גרעין דבש לשנה הבאה. אז בניתי מצגת שמסבירה מהו גרעין דבש, והצגתי את גרעין דבש מול חבורה של י"בניקים מת"א.. אני לא יודעת אם שכנעתי אותם שגרעין דבש זה מגניב ושכדאי להם להצטרף, אבל בטח ששכנעתי את עצמי. תקשיבו.. אנחנו עושים אחלה עבודה .

אז יאללה, בואו לגרעין דבש!