יום אחד הוא התעורר וראה שהוא מחזיק את הפרח הכי יפה, שהוא אי פעם ראה. הוא עצם את העיניים, כי הוא לא האמין. הוא פקח אותן שוב והיא עדיין היתה. אז הוא קם לעשות קפה ולשטוף את הפנים ומול המראה הוא אמר: אני מקווה שאני ...מספיק חכם, בשביל לשמור, בשביל לקיים, לא לאבד...
היא התעוררה ומולה ראתה בנאדם שרואה את הפרח הכי יפה. היא עצמה את העיניים, היא פקחה אותן שוב, כמו ציפור מהססת על הסף של הכלוב. אז היא קמה לשים תקליט והמים רתחו, ובינה לבין עצמה היא חשבה, אני מקווה שהוא... מספיק חכם, בשביל לשמור, בשביל לקיים, לא לאבד...
מספיק בנאדם, לזכור, לקיים , לא לפחד.
יום אחד הוא התעורר וראה שהוא מחזיק את הפרח הכי יפה שהוא אי פעם ראה. הוא עצם את העיניים, כי הוא לא האמין, הוא פקח אותן שוב והיא עדיין הייתה.
(מספיק בן אדם - מוניקה סקס)
דיברנו לא מזמן על חלומות צלולים, אני והוא. אמרתי לו, שאני לא מרגישה צורך בחלומות צלולים. הרי במהלך היום אנחנו מחפשים את השליטה בכל דבר, ריכוז מלא של המחשבות "הנכונות" וה"לא נכונות". בלילה, זה הזמן של תת המודע להתעורר. אין בי את הרצון לנסות ולשלוט במחשבות שלי, גם ברגעים שמותר שהמחשבות ישתוללו ויעשו מה שהם רוצים.
למשל, היה לי חלום, על מישהו שאני לא רוצה לזכור, היו לי חלומות על דברים רעים ומפחידים, דברים שאם הייתי רוצה לשלוט בחלומות שלי, הייתי כועסת על עצמי שאני מעיזה לחלום אותם.
אבל למה לי? בסוף אני אתעורר, ואמצא אותך לידי, ואדע שהכל בסדר.
לא הכל מושלם, ואין סיבה לחפש שלמות.
כשאני קמה לידו, אני רואה פרח עדין, אני רואה פרח עדין שחושב שאני הפרח הכי יפה.
לא בטוחה לגמרי, אולי בקרוב אדע לבחור את המילים הנכונות לגביו.
אני מקווה שאני מספיק חכמה בכדי לשמור, לקיים ולא לאבד, את החבילה הזו.
בהצלחה לי.