עוד יומן רשת ייחודי

יום שבת גשום ואת במרפסת רואים משם את הים, ילדים משחקים תופסת. אני מכין קפה, את עדיין שותקת, רואים שלא ישנת, אז מה את אומרת?!
תגידי שחם, תגידי שקר, תגידי שאין בי שום דבר, תגידי שטוב, תגידי שרע, תגידי תלך וזה לא נורא!

[כאן יכול להכנס רימקס של Poker Face...

Can't read my, can't read my - No he can't read my poker face ]
הערב בא מוקדם ואת מתלבשת. הים כבר נעלם, ילדים הולכים בגשם. אני שואל לאן, לאן את הולכת? בחוץ הסערה, אז מה את אומרת?!

http://www.youtube.com/watch?v=4PuGHIPEmQA

דבר כבר!

אנחנו יוצאים כבר 4 חודשים ולא היה לנו את "הריב הראשון". שנינו כאלה וותרנים, לעצמנו ולאחרים מסתבר. דומים יותר מידי אחד לשני כנראה. אל תבינו אותי לא נכון, יש לזה יתרונות, אבל גם חסרונות לפעמים.

אני יודעת שעכשיו הוא מתחיל תקופה נורא לחוצה, אבל אין לי מושג איך לשפר לו את מצב רוח וככה זה מרגיש ששנינו במצב של חוסר התלהבות, נימנום כבד.

יש בי צורך לעניין אותו, לגרום לו להרגיש שכדאי לו להיות איתי, אבל אני לא מצליחה לומר לידו דברים מעניינים או לשאול אותו את השאלות הנכונות שיגרמו לו להגיד דברים מהלב (מדי פעם כן, אבל זה יוצא לא טבעי לדעתי).

שיגיד ביקורת עלי, שיצעק. ראיתי אותו שמח, ראיתי אותו משועמם, עייף, חושב, עוד לא ראיתי אותו כועס, עוד לא ראיתי אותו אומר מה הוא באמת רוצה (חוץ מלישון כשהוא ממש עייף, אני מדברת בכלליות).

אני כל הזמן רק מפחדת שהיחסים האלה יתפרקו בלי סיבה, עכשיו אני מפחדת שאני מגשימה נבואות.

חלמתי שהוא נפרד ממני בטלפון. סיפרתי לו את זה, והוא אמר בקול מנחם "אוי! אני מצטער, לא התכונתי!", ועדיין יום לא נעים התחיל.

חוץ מזה שהבעיה שדיברתי עליה כמה פוסטים קודם, עדיין קיימת ודי מעצבנת אותי.

צרות בגן עדן?